סימן ע'ט - הקול קול יעקב – סימן צ'ב - תיקון למקרה לילה חס ושלום

סימן ע'ט - הקול קול יעקב

יצחק זמן קוף צדיק ישנים. ויש אומרים שהוא טעות סופר וצריך לומר קוף צדיק שנים. רוצה לומר הקוף צדיק שנה שהיה מלידת יצחק עד שירד יעקב למצרים. כי חשבון הגירות והגלות של (בראשית ט"ו) כי גר יהיה זרעך וכו' ועבדום וכו' ארבע מאות שנה, התחיל מלידת יצחק כמו שאמרו רז"ל(בראשית רבה מ"ד). וגירות וגלות הוא בחינת אחרית הימים, שזה בעצמו גם כן בחינת קץ כמבואר לקמן. ועל כן יצחק, הוא מרמז לבחינת זמן, וגם נולד למאה שנים של אברהם ותשעים של שרה, שזה גם כן בחינת קוף צדיק שביצחק, כמו שאמרו רז"ל (שם נ"ג), וקץ הוא בחינת זמן כנ"ל:

סימן פ'ב - כי תצא למלחמה

אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך (תהלים נ"ג), אל תקרי כפיך אלא כפך היינו יוד גימ' כף וכו'. נראה לעניות דעתי דרוצה לומר, כי כשהמלכות בחינת שלא כסדר נכללת בבחינת כסדר, אזי נעשה על ידי זה בחינת כלי וצמצום לקבל האור הגדול שלהחכמה בחינת מ"ה, שזה בחינת ותשת עלי כפיך, שזה בחינת הצמצום והכסוי שלא יזיק לו האור, שזה בחינת וראית את אחורי דייקא ושכותי כפי עליך המבואר בפנים לקמן. ועיין בעץ חיים בהקדמה כלל יט, שם מבואר בשלימות כל ענין היוד הנ"ל, וענין יוד ודוי ואדם וחוה וכו':

ב)

שם במאמר הנ"ל, וזה הסוד נרמז בעץ חיים בהקדמה כלל יט (כצ"ל היינו כנ"ל) ובכוונות של ראש חודש אלול. עיין במאמר קרא את יהושע סימן ו' בליקוטי הראשון, שם מבואר כל הכוונות של אלול, שהם בחינת ס"ג וקס"א גימטריא דר"ך, וצריך לכוון השם ס"ג בחיריק, והשם קס"א בסגול וכו' עיין שם. ומזה תבין גם לכאן, כי גם כאן מבואר מעניןס"ג בחינת (שם) כולו סג יחדיו וכו', וזה בחינת חיריק וכו', וגם מענין (שם קל"ט) אם אס"ק שמים שם אתה, בחינת קס"א הנ"ל ובחינת סגול וכו' כמבואר בפנים, וס"ג וקס"א גימטריא דר"ך - היינו בחינת הדרך כבושה שעשה משה וכו'. ועיין נפלאות רבות על פי מאמר זה, בליקוטי הלכות הל' נטילת ידים שחרית הלכה ג', ובהל' עדות הלכה ה' ובשאר מקומות בדבריו ז"ל:

סימן צ'ב - תיקון למקרה לילה חס ושלום

ענין המאמר הזה, איך שנאמר ומתי נאמר וכו', מבואר כבר בשיחות הר"ן סימן קמ"א. אך מה שכתב שם בהגה, כי המעשה הזאת היתה בשבת פרשת שקלים שנת תק"ע לפ"ק וכו', נראה לעניות דעתי שהוא טעות סופר, שהרי כתב שם לעיל, אחר כך, אחר שעברו קרוב לארבעה שנים וכו' עיין שם, וזה היה בשנת תקס"ט, כי המאמר שבסימן ר"ה נאמר בשנת תקס"ה כמבואר לעיל, אם לא שנאמר, שאז בשנת תקס"ט ציוה לכתוב הרמזים לעשרה מיני נגינה שהם תיקון הנ"ל. ומה שגילה בפרטיות העשרה קפיטיל, זה היה אחר כך בשנת תק"ע. וצריך חקירה ודרישה אצל אנ"ש בזה, הגם שאין נפקא מינה בזה כל כך:

ב)

שם במאמר הנ"ל, כמבואר מזה שם בספר הראשון וכו'. עיין שם (ליקו"מ קמ"א) בסימן ר"ה שמבואר ענין אשרי והללויה ומשכיל, איך הם היפוך הקליפה והפגם הנ"ל. ובכאן, מביארמזים ואסמכתות לכל העשרה מיני נגינה, שהם תיקון לפגם הנ"ל. כי הנה ידוע, כי טומאה הזאת נקראת מקרה לילה וכו', כמו שכתוב בפרשת כי תצא (דברים כ"ג) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה וכו'. ועיין זוהר אחרי מות דף ע"ז שכתב מקרה לילה דייקא. וכן דרשו רז"ל (שיר השירים ג) איש חרבו על ירכו מפחד בלילות, שהם זהירים בחטא שהוא מושל בלילה, והקליפה הזאת שממנה בא החטא נקראת לילית כידוע:

ג)

וזה שהביא רבינו ז"ל:

ברכה: אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי (תהלים ט"ז). נמצא שנאמר לילה אצל לשון ברכה [וגם כי תיקון העצות הקדושות בחינת כליות יועצות, הם גם כן בחינת שמירת הברית, כמבואר בליקוטי הראשון במאמר אלה המשפטים אמונה סימן ז'):

אשרי: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה (שם ל"ב). מבואר לעיל בסימן ר"ה הנ"ל: משכיל: ומה' אשה משכלת (משלי י"ט) מבואר גם כן שם ובמאמר תפלה לחבקוק סימן י"ט:

שיר: ובלילה שירה עמי (תהלים מ"ב). נמצא שנאמר שיר אצל לילה:

ניצוח: למנצח אל תשחת (שם נ"ט). היינו כי הפגם הנ"ל הוא בחינת (בראשית ו) כי השחית כל בשר את דרכו וכו', ונאמר (שם ל"ח) ושיחת ארצה, וניצוח הוא היפוך מזה בבחינת למנצח אל תשחת:

ניגון: אזכרה נגינתי בלילה (תהלים ע"ז). נמצא שנאמר ניגון אצל לילה:

תפלה: היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו), וסיים שם אם יש טעם בריר חלמות וכתב רש"י ויש פותרין לשון חלום וכו'. או רוצה לומר כי ברית נקרא מלח כ"ש (ויקרא ב) מלח ברית אלקיך, ופגם הברית הוא בחינת תפל מבלי מלח, ותפלה הוא התיקון לזה. ועיין בתיקון שבע וארבעין (תיקוני זוהר) תפלה איהי בגין דאיהי סוס לקודשא בריך הוא, ואיהי איתעבידת טפלה לרוכב וכו', אית טפל בטית, ואית תפל בתיו כגון היאכל תפל מבלי מלח, והאי תפלה הכי הוא בתיו:

הודו: פן תתן לאחרים הודך (משלי ה), היינו כמו שכתוב שם הרחק מעליה דרכיך וכו' היינו מן האשה זונה, וסיים פן תתן לאחרים הודיך. ועיין בזוהר ויחי ר"מ: שדרש שם (תהלים מ"ה) חגור חרבך על ירך על תיקון הברית וסיים ועל דא הודך והדרך. ועייןבזוהר בשלח ס: מאן דזכי בצדיק זכי בנצח והוד וכו'. ושם בדף ס"א דרש גם כן הפסוק חגור חרבך וכו' הודך והדרך וכו'. ועיין בפרשת תצוה קפ"ו: אף על גב דאיהו דרגא טמירא הידורא איהו דכל גופא, ולא אישתכח הידורא לגופא אלא ביה וכו':

מזמור: הנותן זמירות בלילה (איוב ל"ה). נמצא שנאמר זמירות אצל לילה, ודרש זמירות מלשון זמר. ועיין זוהר תרומה קע"ב: שמפרש גם כן מלשון זמר, ועיין עירובין יח:

הללויה: אשה יראת ה' היא תתהלל (משלי ל"א). כי הפגם הנ"ל בא מהאשה רעה מר ממות כידוע. והלל הוא ההיפוך מזה בבחינת (שם) שקר החן והבל היופי [בחינת (שם ו) אל תחמוד יפיה בלבבך שנאמר על אשה זונה] אשה יראת ה' היא תתהלל, היא דייקא. [ועיין גם כן לעיל בסימן ר"ה, מה שביאר שם בזה כי הללי הוא היפך יללה שהיא בחינת אשה רעה אשה זונה הנ"ל]:

ד)

והנה בענין העשרה מיני נגינה הנ"ל יש נוסחאות שונות בדברי רז"ל:

היינו בגמרא פסחים קי"ז מבואר, שנאמר: בניצוח. בניגון. במשכיל. במזמור. בשיר. באשרי. בתהלה. בתפלה. בהודאה. בהללויה. וכו' עיין שם:

[ובירושלמי מגילה (פרק א הל' ט' דף י"ג.) מבואר, שנאמר: באישור. בניצוח. בניגון. בשיר. במזמור. בהשכל. ברינה. בתודה, בתפילה. בברכה. המאושר שבכולן הללויה, שהשיר והשבח כלולין בו, עיין שם. (א"ה, קטע זה נחסר בכל הדפוסים הקודמים, והוספנוהו לכאן, כי ניכר חסרונו כדלקמן אות ה' שמציין הירושלמי). - דברי המהדיר]:

ובמדרש שוחר טוב הובא בילקוט שמואל ב' כב, מבואר, שנאמר: בניצוח. בניגון. במזמור. בשיר. בהלל. בתפלה. בברכה. בהודאה. באשרי. בהללויה. וכן הוא ברש"י בתהלים על פסוק (תהלים א) אשרי האיש. והנה אפשר לומר, כי הלל ותהלה הם בחינה אחת. אך במקום משכיל שבגמרא תפס כאן לשון ברכה:

ובזוהר אמור דף ק"א מבואר, שנאמר: בניצוח. בניגון. במשכיל. במכתם. במזמור. בשיר. באשרי. בתפלה. בהודאה. בהללויה. [נמצא שבמקום ברכה והלל שבמדרש הנ"ל. תפס כאן משכיל ומכתם]:

ועיין שם במקדש מלך, כי משכיל הוא היסוד דבינה דתליא ביה סליחה חירו דחירין, ולפעמים מרמז על יסוד דזעיר אנפין וכו':

ועיין שם בפירוש הרמ"ז, כי א"ל אלקי"ם במילואם גימטריא תהלי"ם, והשני שמות אלו הם כלל חסדים וגבורות [וזה מכוון למה שכתב רבינו ז"ל גם כן בסימן ר"ה הנ"ל], ומתחיל מן נה"י דהיינו ניצוח ניגון משכיל שמשם התחלת בנינה, ואחר כך מכתם תפארת וכו' מלמטה למעלה עד שהללויה היא העליונה בכתר שלה שמגיע עד אימא, ולכן הללוי"ה גימ' אדנ"י אהי"ה וכו':

ושם מבואר גם כן, כי אלו עשרה מיני זמר הם תיקון לנוקבא להאיר אליה מכל קומת זעיר וכו'. והנה תהלה הוא סוד מלכות,ולפי שאלו הן מן הזכר נקרא תהלים ולא תהלות וכו'. משכיל הוא יסוד זעיר מפני שממשיך האור מן הדעת ששם יסוד אימא, שהוא המשכיל האמתי שמאירין בו חכמה ובינה והוא השכל השלם וכו' עיין שם:

ועיין בפרדס רימונים, שער ערכי הכינויים בערך תהלה שכתב גם כן, כי יוד מיני תהלים הם בעשר ספירות בסוד המלכות וכו' עיין שם:

ועיין זוהר פנחס רכ"ג: למנצח תמן נצח וכו', הוד ביה הודו לה' וכו', צדיק ביה רננו צדיקים בה' (תהלים ל"ג), תפארת ביה (שם ק"נ) הללו אל הללויה וכו', בניגון ובזמר חסד וגבורה, בשיר וברכה חכמה ובינה, באשרי כתר, בתהלה מלכות. ועיין שם עוד בענין מכתם, מך איהו צדיק תם עמודא דאמצעיתא וכו' גוף וברית חשבינון חד וכו':

ועיין בתיקונים תיקונא תליסר, אשרי איהו אקיה אשר אקיה רישא לכל רישין וכו' עיין שם. תנינא, בשיר דא חכמה וכו'. תליתאה, בברכה ודא שכינתא עילאה וכו' דא בינה וכו'. רביעאה, במזמור דא דרועא ימינא וכו'. חמישאה, בניגון מסטרא דשמאלא וכו'. שתיתאה, בהללויה וכו' ודא עמודא דאמצעיתא וכו'. שביעאה, בניצוח דאיהו נצח ישראל וכו'. תמינאה, בהודאה וכו' ודא הוד ודאי וכו'. תשיעאה, ברינה ודא דרגא דצדיק חי עלמין וכו':

והנה רבינו ז"ל תפס בענין זה נוסחת הגמרא בפסחים קי"ז הנ"ל, רק שבמקום תהלה שבגמרא, הביא רבינו ז"ל לשון ברכה שבנוסחת המדרש וזוהר פנחס ושבתיקונים הנ"ל. ואולי מצא רבינו ז"ל נוסחא כזו בדברי רז"ל: ויותר נראה שתפס נוסח הירושלמי הנ"ל, ודילג תיבת "ברינה", כדי שיהיה עשרה עם "הללויה" ולא אחד עשר, וכאשר נדחק בזה בקרבן העדה ורצה למחוק תיבת "בברכה", ורבינו ז"ל קיים נוסחת "בברכה" מאחר שמוזכר גם בשוחר טוב והובא בליקוטים וברש"י כנ"ל:

והנה ידוע, כי בפגם עוון זה פוגמין בכל השיעור קומה רחמנא ליצלן כמבואר בכל הספרים הקדושים. ועיין בראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ז כי הטפה נמשכת מן הדעת עד היסוד, וכשיוצאת לבטלה רחמנא ליצלן שאזי נתאחזין בה הקליפות רחמנא ליצלן, ואזי הוא פגם גדול בכל המדות, והעיקר נוגע אל המלכות שהוא בחינת ארץ כידוע, שזה בחינת (בראשית ו) וירא ה' את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. וכמבואר בזוהר הקדוש פרשת נח דף ס"א ס"ב, ובלקוטי תורה להאר"י ז"ל בפרשת נח. ועל כן העשרה מיני נגינה שהם גם כן העשר מדות הנ"ל הם תיקון לזה. ואם שגיתי והוא רחום יכפר:

ז)

והנה רבינו ז"ל רומז בפסוקים אלו הנ"ל, איך שעשרה מיני נגינה הם תיקון לענין זה. וכבר מבוארש בהשיחה שבסימן קמ"א הנ"ל, שקודם שגילה בפרטיות איזה עשרה קפיטיל תהלים שיאמרו, אז אמר בפירוש שכל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם, כולם הם נגד עשרה מיני נגינה שהם תיקון לזה. אך אחר כך גילה בפרטיות איזה הם העשרה קפיטלשצריכין לומר לתיקון זה. ואמר: שהוא דבר חדש לגמרי ולא נודע זאת מיום בריאת העולם וכו' כמבואר בהשיחה הנ"ל. וטעם הדבר, מה שבחר באלו העשרה קפיטל דייקא, זה עמוק עמוק מי ימצאנו עין לא ראתה וכו', כי הוא מפלאי פלאות גודל נוראות השגותיו הקדושות ז"ל אשר לא יכילם כל רעיון וכו':

ח)

ואלו העשרה קפיטל, כלולים גם כן מעשרה מיני נגינה, כפי כל הנוסחאות שבדברי רז"ל. ולא עוד אלא שבכאן התחיל מלשון מכתם שהוא מכתם לדוד שלשון זה לא רימז כלל ברמז עשרה מיני נגינה שבפסוקים הנ"ל. וכבר מבואר שבזוהר אמור דף ק"א שם חשב לשון מכתם בין העשרה מיני נגינה. ובזוהר פנחס רכ"ג: לא חשב אותו, אך שם מבואר שמכתם מרמז על יסוד ועמודא דאמצעיתא בחינת גוף וברית חשבינן חד כנ"ל. ועיין גם ברש"י בתהלים שהביא בשם רז"ל שפירשו מכתם על שנולד מהול. ורש"י ז"ל בעצמו פירש שהוא מלשון כתם ועטרה. [עיין זוהר נח ס"ב. כל חטאי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה, וחטאה דאושיד זרעא על ארעא וכו' ועליה כתיב (ירמיה ב) נכתם עוונך לפני וכו' עיין שם, ועיין בראשית חכמה שהאריך בזה. ועתה ראה נפלאות ד' איך שהתחלת התיקון לענין זה של מקרה לילה רחמנא ליצלן הוא מלשון מכתם כנ"ל):

מכתם לדוד שמרני אל וכו' (תהלים ט"ז) ובקפיטל זה כלול בו גם לשון ברכה כאמור אברך את ה' אשר יעצני וכו'. ונאמר בו שמחה שהוא ההיפוך מענין זה שבא על פי רוב על ידי עצבות כמבואר במקום אחר (ליקו"מ ח"א קס"ט). וכאן נאמר לכן שמח לבי וכו' כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת (תהלים ט"ז). כי על ידי עוון זה יורדין חס ושלום לשאול ולשחת, כמבואר בזוהר פקודי רס"ג: עיין שם ודף רס"ו:. תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח (שם) הכל מרומז על תיקון עוון זה כמובן (גם נאמר בו (שם) לקדושים אשר בארץ המה וכו' בחינת קברי הצדיקים):

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע וכו' (שם ל"ב), מבואר בסימן ר"ה ובסימן צ"ב הנ"ל וכלול ממשכיל ואשרי ורינה. ומרומז בו גם כן כמה לשונות מתיקון עוון זה, בפרט במה שהזהיר שם אל תהיו כסום כפרד וכו' כמבואר בזוהר הקדוש פרשת קדושים דף פ' שמרמז על ענין זה של התאוה הזאת. וכן מבואר בכתבים כידוע. ומסיים גם כן בלשון שמחה, שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו וכו', שהוא לשון רינה הנ"ל:

למנצח מזמור לדוד אשרי וכו' (שם מ"א), כלול בו ג' לשונות, ניצוח מזמור אשרי, ומסיים בו בלשון ברכה ברוך ה' וכו', ויש בו גם כן כמה לשונות שמרמזין על תיקון עוון זה כמובן:

למנצח משכיל וכו' (שם מ"ב), ניצוח ומשכיל וכו' ובלילה שירה עמי תפלה וכו' שיר ותפלה. ויש בו גם כן לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן:

למנצח אל תשחת לדוד מכתם (שם נ"ט), ניצוח ומכתם, ואני אשיר עוזך וארנן לבוקר חסדך וכו' עוזי אליך אזמרה וכו', שירורינה וזמר, ויש בו גם כן כמה לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן:

כ)

למנצח על ידותון לאסף מזמור (שם ע"ז), ניצוח ומזמור, אזכרה נגינתי בלילה וכו', ניגון, ויש בו גם כן כמה לשונות מרמזין על תיקון עוון זה כמובן: אלקים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים, בחינת שני השמות הקדושים א"ל אלהי"ם שבמילואם עולין כמספר תהלי"ם וכמבואר בסימן ר"ה הנ"ל. וגם דרך מרמז על תיקון הברית בחינת (ישעיה מ"ג) הנותן בים דרך כמבואר בליקו"ת סימן פ"ז, וזה בחינת בים דרכך וכו':

תפלה למשה (שם צ), לשון תפלה, ותפלה למשה מרמז על מדריגה עליונה שבבחינת תפלה, כמובן בתיקונא שבעה וארבעין הנ"ל. ויש בו גם כן כמה לשונות שמרמזין על תיקון עוון זה כמובן, ומוזכר בו שני פעמים לשון שמחה, וכן ונרננה לשון רינה הנ"ל:

הודו לה' וכו' הודאה, שירו לו זמרו לו וכו' התהללו, שיר, זמר, ותהילה, ישמח לב וכו' ענין שמחה וכו' בקשו פניו תמיד וכו' זכר לעולם בריתו וכו' לישראל ברית עולם וכו' (שם ק"ה). ומבואר שם בפרטיות ענין גלות מצרים שהיה לתקן עוון זה כמובא בכתבים, ויציאתם ממצרים וירושת ארץ ישראל, שכל זאת הוא בחינת תיקון עוון זה כידוע:

על נהרות בבל וכו' בזכרנו את ציון (שם קל"ז), (שמרמז על בחינת ברית בחינת יסוד כידוע ועיין בכוונות תיקון חצות), שירו לנו משיר ציון איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר וכו', זכור ה' וכו' ערו ערו עד היסוד בה, בחינת פגם ענין הנ"ל. אשרי שישלם לך את גמולך וכו', בחינת מיתת הילדים רחמנא ליצלן על ידי עוון זה כמבואר בזוהר הקדוש, אשרי שיאחז וניפץ את עולליך וכו', בחינת הזרע מרעים שלהם שנעשה על ידי זה רחמנא ליצלן, שיכלו ויאבדו וימחו לגמרי וכו'. עיין גיטין דף נ"ח ובחידושי אגדות שם:

הללויה הללו אל וכו', כל הנשמה תהלל וכו' (שם ק"נ), נמצא שיש בו הללויה והלל ותהלה. ויש בו עשרה הילולים כנגד עשר מדות שבמלכות הנ"ל, כמו שאמרו רז"ל במסכת ראש השנה דל"ב הני עשרה מלכות כנגד מי כנגד עשרה הילולים שבספר תהלים וכו', ומסיק שם, דרוצה לומר עשרה הילולים שבמזמור זה. ועיין בכוונות שעל מזמור זה:

עיין זוהר בראשית דף נ"ה שמדבר שם מענין זה. ועיין שם בדף נ"ז. מאן דמחבל ארחוי וכו', ולא עאל בפלטרין ולא חמי אפי שכינתא וכו' עי"ש. ועי"ש בפרשת נח ס"ב, כל חטאוי דבר נש וכו' תליין בתשובה וכו', ועל עוון זה כתיב (ירמיה ב) נכתם עוונך לפני וכו' לא יגורך רע, בר בתשובה סגי, וכתיב (בראשית ל"ח) ויהי ער וכו' רע בעיני ה' וימיתהו ה'. ועי"ש מה שנענשו דור המבול במים דווקא וכו'. ועי"ש בדף ס"ו: ובדף ס"ט. מאן דמחבל אורחיה וכו' לא חזי אפי שכינתא ולא עאל בפלטרין וכו'. ועיין בפ' וישלח דף קסט: ועיין בפרשת וישב דף קפ"ח, בגין דא לא עאל לפרגודא, ולא חמי סבר אפי עתיק יומיוכו', ועיין בפרשת ויחי דף ריט:, ועיין זוהר פיקודי דפים רס"ג: - רס"ד - רס"ו: רס"ז - רס"ח. ועיין זוהר אחרי מות דף ע"ו: ובדף ע"ז. ועיין בפרשת אמור דף צ' כל מאן דאפיק זרעיה לבטלה לא זכי למחמי אפי שכינתא וכו'. ועיין עוד במקומות הרבה, בדברי הזוהר והתיקונים מה שמבואר בענין זה. ומשם תבין באר היטב, כמה וכמה ענינים ולשונות שבקפיטלך הנ"ל, שמרמזין על תיקון עוון זה כנ"ל:

את כל זאת רשמתי להפיס קצת דעת המעיין, מה שיש למצוא איזה רמזים קטנים, גם לפי פשטות עניות דעתינו הקלושה. אך עומק פנימיות מחשבותיו הקדושים שהיה לו לרבינו ז"ל בזה, איך שדווקא אלו העשרה קפיטל הם מסוגלים לתיקון זה, ושהוא תיקון גמור בוודאי וכו' כמבואר בסימן קמ"א הנ"ל, ושגם אחר הסתלקותו יבאו על קברו ויאמרו שם אלו העשרה קפיטל וכו', כמבואר שם ובמקום אחר, זה בוודאי נורא ונשגב ומרומם ומופלא מאד מדעתנו, כי גבהו שמים מעל הארץ וכו' כן גבהו וכו' ומחשבותיו ממחשבותינו. ועיין זוהר שופטים רע"ה: ובלילה שירה עמי וכו' ודא יסוד (שמואל א' כ') בן ישי חי על האדמה דתיקן עשר מיני תהלים בשירה ואיהו צדיק וכו'; מובן גם כן, שעשרה מיני תהלים הם תיקון הברית, שהוא בחינת יסוד בחינת צדיק וכו':