ראשי›מאגר ההלכות›הלכות כלליות
הלכות הלכות כלליות · עמוד 2
780 הלכות בנושא הלכות כלליות, כל אחת עם מקור. לחצו על הלכה כדי לקרוא אותה במלואה.
780 הלכות · עמוד 2 מתוך 7
- לקרוא התרגום קודםלא יקרא התרגום תחילה, אלא קודם יקרא השנים מקרא. (משנ"ב סי' רפה סק"ו)…
- שכח בשבוע שעבראם נאנס בשבוע שעבר ולא קרא כשבא השבוע להשלים יקרא כסדרן וישלים קודם הקריאה של שבוע שעבר, ואח"כ יקרא את הפרשה ש…
- לחזור על פס' אחרון מקראאחר שסיים השמות יחזור על הפסוק האחרון של הפרשה (פ"א מקרא) כדי לסיים במקרא, והחיד"א כ' שיחזור על ב' פסוקים, וי"…
- להתענות ביום ט"ו בשבטאסור להתענות ביום ט"ו בשבט. (חזו"ע ט"ו בשבט עמ' א)…
- יחיד שקיבל תענית ביום זהיחיד שקיבל עליו תענית בכך וכך ימים ונפל באותם ימים ט"ו בשבט, צריך להתיר נדרו, ולא יתענה. (חזו"ע ט"ו בשבט עמ' ג…
- אמירת וידוי מנחה ערב ט"ו בשבטנוהגים שאף במנחה ביום י"ד שבט אין אומרים וידוי ונפילת אפיים. (משנ"ב ס"ק לב, כה"ח אות קא, הלכות חגים הל' ט"ו בש…
- וידוי ונפילת אפיים בט"ו בשבטאין אומרים וידוי ונפילת אפיים ביום ט"ו בשבט. (שו"ע או"ח סי' קלא סעי' ו, והילקו"י מועדים עמ' רמח)…
- לימוד מיוחד ליום ט"ו בשבטיש נוהגים לעשות לימוד מיוחד בליל ט"ו בשבט, וקוראים מעניינא דיומא ובפרט ללמוד הלכות ערלה ותרומות ומעשרות (ילקו"…
- להבין כל פעולה בהפרשהיש מי שסובר שאם קורא הנוסח ומפריש בלי להבין מה עושה כאילו לא הפריש תרומות ומעשרות, ומי שאוכל טבל ודאי עונשו חמ…
- חילול מעשר שני מהפירות למטבעויברך: בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ, עַל פִּדְי…
- ההפרשה בפועל ללוי ולעני, ואכילה קודםלאחר ההפרשה, יתן "מעשר ראשון" [9% מהפירות] ללוי. ואם היה צריך בוודאות להפריש "מעשר עני" - יתן 9% מהפירות לעניי…
- הכשרת הפירות לקבל טומאהקודם ההפרשה יש להרטיב את הפירות, בכדי שיהיו מוכשרים לקבל טומאה, בכדי שהפירות כבר לפני ההפרשה יהיו טמאים, ולא נ…
- מקומות המסופקיםארץ שנער עמון מואב סוריא ומצרים, וכן בא"י העיר רמלה, וירושלים (שלא נחלקה לשבטים) חייבים מדרבנן בתו"מ. ופירות ה…
- סוגי פירות החייבים בהפרשה וזמן החיובפירות וירקות של א"י חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, והאוכל תחת העץ- פטור ודע שהיתר זה הוא רק בפירות שאין רגילים …
- הקדמה כלליתבהפרשת תרומות ומעשרות, אנו מפרישים ארבע הפרשות: שתי תרומות, ושתי מעשרות, את התרומות (שהם: תרומה גדולה, כל שהוא…
- מעשר שנימעשר עני (בשנים ג,ו לשמיטה)…
- הנולד בשנה מעוברת ושנת הי"ג פשוטהבן הנולד בשנה מעוברת באדר א' (כגון השנה שנת תשפ"ד) ושנת הי"ג שלו היא בשנה פשוטה (כשנה זו שבעוד י"ג שנים שנת תש…
- הנולד במעוברת ונעשה בן י"ג במעוברתנער הנולד בשנה מעוברת ושנת הי"ג בשנה מעוברת (כמו השנה שנת תשפ"ד, שי"ג שנה קודם שנת תשע"א, היתה גם כן מעוברת) ה…
- נעשה בן י"ג קודם חברו שנולד אחריושני נערים שנולדו בשנה מעוברת, הראשון נולד בל' אדר א', והשני נולד בא' אדר ב', ונעשו בני י"ג בשנה פשוטה, נמצא שמ…
- הנולד באמצע השנה ושנת הי"ג מעוברתנער בר מצווה שנעשה בר מצווה בשנה מעוברת כגון שנולד בחודש ניסן, מתחייב במצוות ביום לידתו, ולא בחודש הקודם.…
- ושימח את אשתו בשנה מעוברתיש מי שסובר ששימח את אשתו הוא דין של י"ב חודש ולא שנה. (שו"ת רבבות אפרים ח"ה סי' קנו)…
- יין נסך במומרמומר לכל התורה, דהיינו שעובר על התורה והמצוות, בנגיעתו ביין אוסרו משום איסור סתם יינם שנאסר בשתייה, ומ"מ מותר …
- מומר רק במקומות מסוימיםמומר, שבעיר אחת מאמין באלילים בפני גויים, ובעיר אחרת נכנס בבית ישראל ואומר שהוא יהודי, אינו עושה יין נסך. (שו"…
- המומר רק ליין נסך – דינומי שאינו נזהר לשתות יין נסך, או שעובר רק איסור ניסוך יין לשם עבודה זרה, ומקיים את כל התורה נחשב מומר לכל התורה…
- מזיגת יין לכוס הנמצא בידי מומרמותר למזוג כוס יין (אפילו שאינו מבושל) לכוס הנמצא בידי ישראל מומר, ואין לחוש שאוסר את כל הבקבוק מדין ניצוק (ע"…
- יין מיקב 'מנזר לטרון'אסור לקנות שום חפץ מהחנויות שבאזור מנזר לטרון מפני שמוכרים שם יין הנעשה במנזר לטרון שהוא אסור בהנאה, שהם עובדי…
- תיקון למי ששתה יין נסךמי ששתה יין נסך בשוגג, יש אומרים שיתענה ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחמש (ר''ל לבד משנה תורה), ותכפר לו. (רמ"א י…
- שימוש בכלי שהיה בו יין שנאסרכלי ששהה בו יין נסך צריך הכשר, ותלוי בסוג הכלי, הכל כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קלח), ואם הוא כלי זכוכית לדעת בני ס…
- מאמתי היין נחשב יין להיאסר בנגיעת עכו"םשם יין חל על היין משעה שנמשך מהגת (דהיינו ממקום שדרכו אותו ונפרד המיץ מהמקום שבו דרכו וטחנו הענבים), ואפילו רק…
- ניסוך לע"ז ביין צימוקיםיין צמוקים לאחר ששרה אותם במים עשרים וארבע שעות (אע"ג דלא מצא יותר רק כפי המים שנתן עליהם מ"מ כח הפרי העומד כא…
- איסור ניסוך בנגיעות שונותהגביה הכלי ולא שכשך (נענע) מותר היין בין בשתיה בין בהנאה. ואם היה היין בכלי ונענעו ולא הגביהו, לפי השו"ע (יו"ד…
- מעבר בין ב' נשים גויותהאיסור לעבור בין ב' נשים הוא גם ב-ב' נשים נכריות. (אוצר החיים אות תרלד, אבני חן ח"ב פנ"ט סעי' א, רבבות ויובלות…
- מעבר בין ב' קרובותיודבר פשוט שהאיסור שלא יעבור אדם בין שתי נשים הוא אף בבני ביתו אשתו אמו אחיותיו בנותיו נכדותיו וכלותיו (חוט שני …
- ב' נשים שאחת מהן מעוברתשתי נשים שאחת מהן מעוברת (וע"פ הרוב העובר זכר), מותר לעבור ביניהם. (שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קעה, וכן מובא בשם הג…
- אם האיסור רק בזמן טומאתןבזוה"ק (רות דף לו ע"ב) מובא שהעובר בין ב' נשים נדות, הרי הוא נכפה ולא תזוז ממנו (סכנת חולי), והוא רק לחד טעמא,…
- טעם האיסור לעבור בין ב' נשיםיש אומרים שטעם האיסור הוא משום סכנת כשפים, ויש אומרים שהוא משום טומאה, ויש אומרים שהוא משום שקשה ללימוד (גם לש…
- מרחק ב' הנשים שאסור לעבור ביניהםיש מי שסובר שאם הנשים רחוקות אחת מהשניה יותר מארבע אמות (שני מטר) אין איסור לעבור ביניהם. (בן איש חי שנה ב פרש…
- שיהיו מכוונות אחת כנגד השניהבשעת הדחק יש להקל לעבור בין שני נשים שאינן מכוונות זאת כנגד זו וכל אחת עסוקה בשלה (קובץ מקבציאל ח"ו עמוד פח או…
- עמידה בין ב' נשיםבשעת דחק מותר לעמוד בין ב' נשים, דלא אסור אלא להלך או לישב ביניהם לחלק מהדעות כמבואר. (עין במשפט פ"ה הל' ג, ספ…
- ישיבה בין ב' נשיםיש מי שכ' שמותר לישב בין שתי נשים, וכל האיסור הוא בלעבור ביניהם, (שו"ת מנחת יצחק ח"י סימן סח אות ב, והביא ראיה…
- ב' נשים שכל אחת הולכת לכיוון שונהיש אומרים שכל איסור זה דוקא אם שתי הנשים מכוונות יחד אחת מול השניה וגם אין בין שתי הנשים שיעור של ארבע אמות ע"…
- ב' נשים מהלכותמותר לעבור בין ב' נשים מהלכות. (שו"ת שלמת חיים ח"ב סי' לה, אבני חן ח"ב פנ"ט סעי' א)…
- מעבר באוטובוס שמשני צדדיו יושבות נשיםמותר לגבר לעבור באוטובוס או מטוס רכבת ואוניה כשיושבות משני הצדדים נשים. (אבני חן, אבני רוח ח"ב פרק נט)…
- אמירה לתיקון למי שעבר בין שתי נשיםאם עבר או ישב בין שתי נשים, לא יפסיד אם יאמר "זיל זיל דומי דומי אעדי קטור דקטרא לא ולא לי". ואחר כך יתחיל באל …
- איש להיקבר בין שתי נשיםאין לקבור איש בין שתי קברים של נשים. (שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' רמא)…
- שתי גברים לעבור בין שתי נשיםמותר לשתי גברים (אפילו אחד מהם קטן) לעבור בין שתי נשים המדברות, וכן להיפך שתי נשים יכולות לעבור בין שתי גברים.…
- לעבור בין שני אנדרוגינוסיש מי שהסתפק אם מותר לעבור בין שני אנדרוגינוס, ואם אנדרוגינוס יכול לעבור בין שתי גברים. (במנ"ח מצוה רז אות יא)…
- כלב בין שני בני אדםאין לתת לכלב לעבור בין שני בני אדם, או אדם אחד בין שני כלבים, (שמירת הגוף והנפש פרק א הלכה ט)…
- איסור לגבר לעבור בין ב' דקלים וגמליםאסור לעבור בין שתי גמלים וכן בין שתי עצי דקל (אף שלא גדל בהם תמרים), ואם יש גדר בין אחד הדקלים לבין הדקל השני …
- לעבור בין אשה לדקלמותר לאיש לעבור בין אשה לדקל, וכל האיסור הוא בין שתי נשים או בין שתי דקלים או בין שני חזירים או בין שני גמלים …
- גמל העובר בין שני בנ"אאין לחשוש ולהיזהר שגמל לא יעבור בין שני בני אדם (כמו שחוששים שאשה לא תעבור בין שני גברים). (ילקוט אברהם יו"ד א…
- עבר ונמצא בין ב' נשים אם יצאמי שעבר ומצא את עצמו בין ב' נשים, יש ענין שיצא הוא, ולא ימתין שילכו הם. (מרי"ח ניחוח ח"ב עמ' 645)…
- לעבור בין ב' זכרים גוייםיש מי שכתב שאסור לעבור בין ב' זכרים גויים. (מרי"ח ניחוח ח"ב עמ' 645, בשם ס' ילקוט אברהם יו"ד אות א, וכ' שם בשם…
- ב' נשים ב-ב' רשויותמותר לעבור בין ב' נשים שאינן ברשות אחת, כגון שאחת במרפסת ואחת בקרקע וכד'. (מרי"ח ניחוח ח"ב עמ' 645)…
- סומא לעבור בין ב' נשיםגם לסומא אסור לעבור בין ב' נשים אע"פ שלחד טעמא אינו שייך, מ"מ שייך הוא בשאר הטעמים.…
- לעבור בין ב' נשים כשהולך למצווהיש מי שכתב שכשהולך לצורך מצווה יכול לעבור בין ב' נשים דשלוחי מצווה אינם ניזוקים בהליכתם ובחזרתם, ויש שחששו בכה…
- השולח אחר עלוה"ש קודם הנץמי ששלח מנות אחר עלות השחר בדיעבד יצא י"ח, ומלכתחילה יחזור וישלח עוד מנות.…
- עגלת תינוק – כסא אוכליש לנקות היטב את העגלת תינוק וכיסא האוכל, ואם ניתן לפרק הריפוד ולכבסו, טוב לעשות כל ואם ישנם חריצים שאי אפשר ל…
- ארגזי מצעיםיש לרוקן ארגזי מצעים שתחת המיטות ולנקות שם היטב, שפעמים שבמשך השנה אוכלים קרקרים ובסקווטים וכד' על המיטות ונופ…
- שליח בזמן, או בעל הבית מאוחר(לכל בעל חנות או עסק, ראוי לדאוג שיהיה משהו, [עדיף רווק שאין עליו חיוב בדיקה], שיחליף אותו בשעת הבדיקה בכדי שי…
- אחד מספרי הי"ד החזקה לרמב"םסיום אחד מספרי י"ד החזקה להרמב"ם עם נושאי כלים מועיל כמו סיום מסכת (ילקוט אברך תשס"ב עמ' קס"ה) סיום חלק אורח ח…
- כשהאב בעצמו בכור, ובנו הבכור קטןנוהגים כשהאב בכור, האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן, ואם אין האב בכור, הוא מתענה בעד בנו עד שיגדל. (רמ"א או…
- שמיעת סיום ברדיו ובטלפוןאין יוצאים ידי חובת בשמיעת סיום דרך הרדיו והטלפון. (שו"ת מעין אומר ח"ג סי' י)…
- גדול הביתאע"פ שבמכת בכורות, אם לא היה בכור (כגון שמת, או נפל) מת גדול הבית, מכל מקום את גדול הבית לא הצריכו להתענות. (מ…
- בכור גרמי שנתגייר והוא בכור, רצוי שיתענה, או יפטור עצמו בסעודת מצווה, ואם קשה עליו התענית יכול להקל באכילת מיני תרגימ…
- בכור שאינו שומר תורה ומצוותנראה שכדאי שאביו ישתתף בסעודת סיום, במקומו.…
- ספר הלכה או חידושים על התורהמי שיש ברשותו כתבים על התורה וכן תשובות בהלכה ומעוניין לקדם הכתבים להדפסה, יש לו להקדים ולהדפיס הכתבים בהלכה, …
- מעלת נדיבי עם המסייעים להדפסת ספריםראוי לעשירים לפתוח ידיהם לחכמים להדפיס ספריהם בעין יפה ובזה יטלו חלק כחלק עם החכם שנא' 'בצל החכמה ובצל הכסף', …
- הדפסת ספר שהמחבר לא הסכים להדפיסומי שהקפיד בחייו שלא ידפיסו את ספריו, אין להימנע להדפיסם לאחר מותו משום איסור 'בל יאמר' (יומא ד:), כיוון שאינו …
- אמירת תחנון ביום הוצאת ספרבעל חיבור בהלכה או בגמרא ביום שקיבל את הספר מבית הדפוס, אינו פוטר את הציבור מתחנון, ואם מביא כיבוד לרגל שמחתו …
- שהחיינו על הוצאת מהדו"במי שמוציא את ספרו במהדורה בתרא עם הוספות, מן הראוי שיביא בגד חדש ויברך עליו ויפטור את ספרו, והמברך אין מזניחין…
- איסור הוראה בפני רבו בהדפסת ספרכיום אין לחוש בהדפסת ספר לאיסור מורה הוראה בפני רבו, וראוי לקבל מראש הסכמה על ספרו. (הלכתא מאורייתא ח"ב סי' מו…
- כתיבת ביטויים בספר על קדמוניםאין ראוי לכתוב בספרו על חכם שלפניו ש'נתבטלו דבריו', אלא יכתוב 'לא נתיישבו דבריו' (שו"ת תורה לשמה סי' רנג), וכן…
- אם ספר צריך הסכמותיש מי שכתב שהכותב ספר אינו צריך לקחת הסכמות מהרבנים משום חשש גאווה (פלא יועץ ערך גאווה) ויש מי שכתב שלא ליקח ה…
- לרמוז את שמו בשם הספרכל מחבר ספר צריך לרמז שמו בתחילתו, כמו ספר הזוהר מתחיל בתיבת ברי"ש נוטריקן ר' שמעון ב"ן יוחאי, וכן במדרש רבה מ…
- הפשרת הכבדיש להיזהר כשרוצה להפשיר הכבד שלא להניחו בכלי ראשון עם מים רותחים בכדי להפשירו, אלא יוציאו זמן מספיק קודם הצליה…
- חיתוך שתי וערב לבישול אחר הצלייהכבד שרוצה לבשלו אחר הצלייה צריך לחותכו שתי וערב, חיתוך עמוק, ובכל חלק ממנו (דהיינו בכבד עוף שמחולק לשניים). ומ…
- חיתוך בצד אחדחיתוך הכבד לפני צלייתו ובישולו אחר הצלייה, מספיק שיעשה בצד אחד, ואין צריך לעשותו בב' צדדיו (דהיינו גם למעלה וג…
- הנחת החתך לכיוון האשכשצולה את הכבד, מתחיל הצלייה כשחתך הכבד מונח כלפי האש, בכדי שיוכל לזוב דמו.…
- שטיפה קודם הצלייהבני ספרד אינם צריכים לשטוף את הכבד קודם צלייתו, משום שהאש שואבת את כל הדם (שו"ע יו"ד סי' עו ס"ב), ויש מחמירים …
- צליית כבד עם קרח שעליוצ"ע אם יש לחוש, לצלות כבד עם קרח שעליו מחשש שהקרח יפשיר ויתחמם כדי יד סולדת, ויחשב כבישול, ונראה שאין לחוש לזה…
- אכילת כבד מחשש לשכחהמובא בשם האריז"ל שאין לאכול: מח, לב, כבד, מפני שמטמטם את הלב, ולמעשה המנהג לאכול הכבד אחר צלייתו, ויש שאוכלים …
- מתי מותר לבשל הכבד אחר צליתוכבד שצלהו כדין, תוך ג' ימים לשחיטתו, מותר לבשלו אחר הצלייה, ולעולם אין אפשרות לבשל הכבד בלא צליה קודם. (שו"ע י…
- להשהות כבד ג' ימים בלא צלייהמותר מלכתחילה להשהות כבד בלא צלייה ג' ימים, וראוי שיסמן או יכתוב לצלייה בלבד, בכדי שלא יכשל בו.…
- כבד שנתבשל אחר צלייהכבד שעבר עליו ג' ימים בלא צליה, וצלאו, ונתבשל אחר צליה, בדיעבד מותר. (ילקו"י איסור והיתר ח"א סי' עט סעי' כה, ע…
- שטיפה אחר הצלייההאוכל כבד אחר צלייתו לכו"ע אינו צריך שטיפה, אך אם רוצה לבשלו אחר הצלייה (באופן שצלהו תוך ג' ימים) נחלקו בזה הפ…
- בישולו בכלי שני לאחר צלייתומותר לערב הכבד שנצלה אחר ג' ימים עם בצים וכד' המונחים בכלי שני.…
- עירוי מכלי ראשון על כבד'במקום צורך' ניתן אף לערות מכלי ראשון רוטב על הכבדים, ואין לאסור הכבדים כדין כבד שנתבשל אחר הצלייה. (הגר"ד טהר…
- להניח בכלי ראשון ביבש על פלטה וכד'יש מי שאומר שמותר להניח כבדים (אחר שנצלו כדין אף אחר ג' ימים) תוך כלי, על פלטה, כשהם יבשים ללא רוטב לחממם. (וא…
- צליית הכבד במנגל חשמלימותר לצלות הכבד במנגל חשמלי, והחום שבו מספיק בכדי להפליט הדם שבו, ונותנים תחתיו מגש מים לקבל הדם הנוטף ממנו.…
- גופי חימום על הכבדאין חילוק אם הגופי חימום שצולה עליהם תחת הכבד או מעליו (שו"ת ציץ אליעזר ח"א סי' נג), ויש מחמירים שיהיו מתחת הכ…
- צלייה על הגז, ודין המזלגראוי לצפות את החצובות בנייר כסף קודם הצלייה אם מניח הרשת של הצלייה עליהם, בכדי שלא יגעו חתיכות הכבד בהם בשעת צ…
- צליית הכבד במיקרוגלבמיקרוגל אין לצלות הכבד, לכל הדעות.…
- מליחתו קודם הצלייהמעיקר הדין אין צריך למלוח הכבד קודם הצלייה, והנוהגים כן ימלחו חתיכה חתיכה בעודה על הרשת סמוך ממש לצלייה. (שו"ע…
- מי שמלח את הכבדים זמן מה קודם הצלייהאם שהה הכבד במלח קודם הצלייה, ידיחנו טוב ויצלנו ומותר. (השולחן השלם עמ' רכד)…
- כמה זמן יצלהויש לצלות את הכבד עד שיהיה ראוי לאכילה לרוב בנ"א, ומעיקר הדין די בשיעור חצי צליה, וטוב שיעשה אם ימתין עד שיתייב…
- סיום מסכת ביום הבר מצוהמנהג יפה מה שנוהגים רבים מחתני הבר מצוה שבליל הבר מצוה בעת הסעודה מסיימים מסכת, ואין לחוש במנהג זה ל-'אין מערב…
- שימוש ת"ח לשם שמיםוכן אפילו לישב בסוד ישרים, ולעמד במקום צדיקים, ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו והשלים חפצו ותאותו, אינו מ…
- עיסוק בצרכיו האישיים שיהיה לשם שמיםולא רק חפצי שמים יהיו לשם שמים, אלא גם חפציו הפרטיים ועיסוקיו, הכל יהיה לשם שמים (ברכ"י סי' רלא אות ב), ויאמר …
- דברים המביאים לחיות בצורה זוקריאת י"ג עיקרים בכל יום אחר שחרית. הודיה לה', בכל צעד ביום, על הטוב והרע. שויתי ה' לנגדי תמיד. לספר נפלאות ה'…
- שלא לשלול הנאה ואכילת מעדניםמבואר מכל זה דאין לשלול אכילת מעדנים שלילה מוחלטת, אולם שלילית היא אכילתם ושתייתם לשם ולמטרת תאוה והנאת הגוף, …
- שנת צהרים בימות החולמי שיכול להמשיך ללמוד עד לשעת השינה בלילה בריכוז גבוה, בלא לישון או לנוח מנוחת צהרים ימנע מלהיכנס לנוח בצהרים,…
- שנת צהרים שיהיה לו כח ללמודאם אי אפשר לו ללמד בלא שנת הצהרים, יישן (ומלשון השו"ע משמע שכל ההיתר הוא רק כשינת הסוס, ובתנאי שיהיה לשם שמים)…
- שנת צהרים לצורך מסחראדם העמל לפרנסתו, וצריך לישון צהרים שיהיה לו כח לצאת להביא בערב מזון לביתו, רשאי לישון צהרים. (ערוה"ש ריש סי' …
- באיזה עוף מקיימים מצות 'שילוח הקן'מצוות שילוח הקן נוהגת רק בעוף טהור, גם אם הוא טריפה. (שו"ע יו"ד סי' רצב ס"א). סוגי העוף המצויים כיום שניתן לקי…
- לשוב ולעשות עוד פעם שילוח הקןשילח את האם, ונטל הבנים וזכה בהם והחזירם לאותו מקום, וחזרה עליהם האם פטור מלשלחה שוב. ומ"מ אם ישוב להפקיר את ה…
- קן המונח על מטלטליםיש אומרים שגם קן הנמצא ע"ג כלים ושאר דברים המטלטלים מקיימים בו מצוות שילוח הקן, ורק קן הנמצא באויר כגון על כנף…
- אפרוח אחד או ביצה אחתואם אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת, חייב לשלח [ודע, שרגילותם להטיל את הביצים בהפרש יום, ואין לגעת בביצה, בכד…
- המקור בתורהכתי': כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן צִפּ֣וֹר׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל עֵ֣ץ׀ א֣וֹ עַל הָאָ֗רֶץ, אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵ…
- פסוקים והכנה למצוהוראוי לומר פסוקים הנ"ל קודם המצוה, וכן יאמר: הריני בא לקיים מצוות עשה 'שלח תשלח את האם', ומצוות לא תעשה 'לא תק…
- החיוב בחו"ל ודין אשה וקטןמצות שילוח הקן היא מהתורה, ונוהגת בין בארץ ובין בחו"ל, וגם נשים חייבות במצוה זו, וקטן אינו חייב במצוה זו, ואם …
- יום או לילהמצוות שילוח הקן נוהגת בין ביום ובין בלילה, והיינו באופן שביום יודע בודאות שהיא הנקבה (ובציפור דרור לעולם הנקבה…
- הזהרת הזוהר מביטול תורה לרגע אחדזכאה חולקיה מאן דישתדל באורייתא ולא יתפרש מניה, כל מאן דיתפרש מאורייתא אפילו שעתא חדא כמאן דאתפרש מחיי עלמא. (…
- זהירות מביטול תורה בכוללפעמים שהיצר הרע מגיע בתוך סדרי הכולל בכל מיני צורות א. ע"י כיבוד, וכל ערום יעשה בדעת להגביל עצמו לאכילה מסויימ…
- חיוב החזרותחייב כל אדם לחזור על תלמודו בכדי שלא ישכח הלימוד (שו"ע יו"ד סי' רמו ס"ג). והעצות לחזרה טובה הם: בהירות בלימוד.…
- לימוד חומר חדש, דינו כחזרותמי שמעדיף להתקדם לעוד סימנים בשו"ע, ולעוד מסכתות בש"ס במקום לחזור על הסימן והמסכת שכבר סיים, נראה שכל זמן שלומ…
- שווי מילה אחת של תורהאם לא ברא הקב"ה את כל העולמות כולם אלא בשביל יהודי אחד שיקום פעם אחת בכל הבריאה כולה ויאמר ברוך הוא וברוך שמו …
- היו משתגעים ומתלהטים אחריה'אין טוב אלא תורה, שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה, היו משתגעים ומתלהטים אחריה, ולא יחשב בעי…
- יששכר וזבולוןומי שאי אפשר לו ללמוד, מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו, יספיק (יתמוך) לאחרים הלומדים. ותחשב לו…
- מה ילמדסתם אדם ישלש לימודו (בזמן שקבע לעצמו ללמוד בכל יום), שליש בתורה שבכתב, שליש במשנה וגמרא, ושליש בהלכה, ואם קובע…