חלק שני (תנינא) פג

א.

עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית יָכוֹל לְהוֹצִיא דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה כְּחִצִּים מִן הַקֶּשֶׁת. וְאָז הַתְחָלַת צְמִיחַת קֶרֶן מָשִׁיחַ. וְאָז בָּא לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְנַעֲשֶׂה בֶּן חוֹרִין. וְזוֹכֶה לְתַכְלִית הַיְדִיעָה. וְאָז פּוֹשֵׁט גּוּפוֹ הַמְצֹרָע שֶׁהוּא מִמַּשְׁכָא דְּחִוְיָא וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת הַיְנוּ גּוּף קָדוֹשׁ מִגַּן עֵדֶן וְאָז נִתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ. וְזוֹכֶה לְעֹשֶׁר וְנִתְחַזֵּק יִצְרוֹ הַטּוֹב וְנִתְבַּטֵּל הָעַצְבוּת וְהַלֵיצָנוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מֵקִים אֶת הַנּוֹפְלִים לְאֲהַבוֹת וְיִרְאוֹת רָעוֹת הוּא מֵקִים אוֹתָם לְאֲהַבוֹת וְיִרְאוֹת קְדוֹשׁוֹת וּמַעֲבִיר הַחֹשֶׁךְ מֵעֵינֵיהֶם. וְאָז עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת נִפְלָאוֹת וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלֶה כָּל הַתְּחִנּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים. וּמְעוֹרְרִים הַגְּאֻלָּה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב. לְבַטֵּל שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁל יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִנְּעוּרָיו. וְאָז יָכוֹל הַלֵּב לְהִתְלַהֵב בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁלְהוּבִין דִּרְחִימוּתָא. וּמַיִם רַבִּים שֶׁהֵם אֲהָבוֹת וְיִרְאוֹת חִיצוֹנִיּוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְכַבּוֹת אֶת הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת. וְהַשְּׁכִינָה הִיא מְכַסָּה בִּכְנָפֶיהָ עַל דִּמְהוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ עֲלֵיהֶם זֶרַע מְרֵעִים שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית:

ב.

שְׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁבְּלֵב הָאָדָם. הוּא הַמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיְּהַרְהֵר אַחַר תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבַּדּוֹר. וְלוֹמַר זֶה נָאֶה וְזֶה לֹא נָאֶה. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית מְבַטְּלִין הַשְּׂאוֹר וְהֶחָמֵץ הַזֶּה: