חלק שני (תנינא) פד

א.

עִקַּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה. כִּי הַתְּפִלָּה הוּא שַׁעַר שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָסִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִשָּׁם מַכִּירִין אוֹתוֹ:

ב.

עַל־פִּי רֹב כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל נוֹפְלִים לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. וְעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכֹחַ עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עַל הַפְּנִיּוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל גַּדְלוּת וּמְבַטֵּל אוֹתָם. וְעַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיא הַשְּׁכִינָה מִגָּלוּתָהּ וּמְתַקְּנָהּ. וְגוֹרֵם לַעֲשׂוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. גַּם עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בְּכֹחַ נִתְחַדֵּשׁ הַשְּׁבוּעָה לְהָאָבוֹת וְנַעֲשֶׂה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו נִשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ: