קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק שני (תנינא)

חלק שני (תנינא) לב

271 מילים · כ-2 דק׳ קריאה

א.

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי טָהֳרָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ כֵּן יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת מָשִׁיחַ. וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ. וְעִקַּר הוּא שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מִנִּאוּף וְצָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מְאֹד אֲפִלּוּ מֵרֵיחַ נִאוּף כִּי הוּא פּוֹגֵם בְּחִינַת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ:

ב.

רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ נַעֲשֶׂה רוּחַ קִנְאָה וְהוֹלֵךְ וּמְקַנֵּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם פְּגַם נִאוּף. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם נִאוּף גָּמוּר רַק פְּגָם בְּעָלְמָא הוּא גַּם כֵּן מְקַנֵּא עַל זֶה. כִּי לְגֹדֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה שֶׁל בְּחִינַת מָשִׁיחַ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֲפִלּוּ פְּגַם בְּעָלְמָא שֶׁל נִאוּף וְהוּא מְקַנֵּא מְאֹד עַל זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן:

ג.

כְּשֶׁהַזּוּג דְּהַיְנוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה כְּשֵׁרִים בְּלִי שֶׁמֶץ פְּסוּל. וְזִוּוּגָם בְּכַשְׁרוּת וּבִקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה אָז נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי זִוּוּגָם יִחוּדָא עִלָּאָה. וְזִוּוּג שֶׁלָּהֶם יָקָר מְאֹד:

ד.

הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ שׁוֹרָה עַל אַנְפֵּי אוֹרַיְתָא עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמְּגַלִּין הַפָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. בִּבְחִינַת "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם" הוּא הַתּוֹרָה. וְהִנֵּה עַל־יְדֵי הָרוּחַ קִנְאָה יוּכַל לְהִתְקַלְקֵל גַּם הַשָּׁלוֹם שֶׁבֵּין הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים. כִּי הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן זִוּוּגָם הוּא בְּזֶה הָעוֹלָם. וְעַל כֵּן בִּשְׁבִיל זֶה הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים מַעֲלִימִים סִפְרֵיהֶם. וְלִפְעָמִים שׂוֹרְפִים אוֹתָם כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִהְיֶה נִסְתַּלֵּק הָרוּחַ קִנְאָה שֶׁל מָשִׁיחַ הַשּׁוֹרָה עַל סִפְרֵיהֶם. וְעַל־יְדֵי־זֶה לֹא יִתְקַלְקֵל חַס וְשָׁלוֹם שְׁלוֹם הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה הַכְּשֵׁרִים. וְהִנֵּה הַסֵּפֶר הוּא בְּחִינַת שֵׁם ה' (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר בְּרֵאשִׁית דַּף ל"ז:) בְּחִינַת שְׁמִי שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. וְאָז נוֹשְׂאִין קַל־וָחֹמֶר לְמַעְלָה (הַמּוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קט"ז) וּמַה שְּׁמִי שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה (שֶׁהוּא הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים) אָמְרָה תּוֹרָה – יִמָּחֶה בִּשְׁבִיל לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, סִפְרֵי הַמִּינִים שֶׁמַּטִּילִים שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ וְיֹאבְדוּ וְיֵעָקְרוּ מִן הָעוֹלָם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁנֶּאֶבְדוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּא טוֹבָה לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֶבְדוּ וְנֶעֶקְרוּ עַל־יְדֵי־זֶה גַּם סִפְרֵי מִינִים הַרְבֵּה. וִיכוֹלִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה:

עוד בחלק שני (תנינא)