חלק שני (תנינא) סו
א.
הַצַּדִּיק הוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּעַד כָּל יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַעֲנִישׁ אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹגְעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר כְּמוֹ כֵן נוֹגְעִים לְהַצַּדִּיק גַּם כֵּן. כִּי כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת שֶׁנִּתְהַוֶּה מֵהֶם הָאָדָם נִמְשָׁכִין מִיסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצַּדִּיק בְּחִינַת "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". וְעַל כֵּן "גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב" כִּי כְּשֶׁהוּא מַעֲנִישׁ אֶת אֶחָד נוֹגֵעַ לְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ. וְעַל כֵּן כָּל הַמְקֹרָבִים לְהַצַּדִּיק בְּיוֹתֵר תְּשׁוּבָתָם בְּנָקֵל יוֹתֵר. כִּי הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בַּעֲדָם:
ב.
כָּל הַמִּדּוֹת נִמְשָׁכִין מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה הָאָדָם אֶת הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְשָׁכִין כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת רָאוּי לוֹ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיַרְגִּישׁ עַל־יְדֵי־זֶה אֵיךְ הוּא אוֹחֵז בְּכָל הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאִין מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מֵהַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת יְסוֹד הַפָּשׁוּט. וְרָאוּי לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עֲלֵיהֶם:
א.
מַה שֶּׁקּוֹרִין אֶת מָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה'. כִּי כָּל הָעֳנָשִׁים עַל הַחֲטָאִים נוֹגְעִים לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ סוֹלֵחַ לְיִשְׂרָאֵל עֲווֹנוֹתֵיהֶם וְעַל־יְדֵי־ זֶה מִמֵּילָא הֵם נִצּוֹלִים מִכָּל הָעֳנָשִׁים וּמִכָּל הַגְּזֵרוֹת. עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַגְדָּלַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן קוֹרִין הַיּוֹם שֶׁאַחַר יוֹם־הַכִּפּוּרִים שֵׁם ה' כִּי עַל־יְדֵי הַמְּחִילָה וְהַסְּלִיחָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים נִגְדָּל שֵׁם הַשֵּׁם: