חלק שני (תנינא) כה

א.

הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה וְדֶרֶךְ נָכוֹן וְיָשָׁר מְאֹד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִקְבֹּעַ לוֹ עַל זֶה אֵיזֶה שָׁעוֹת בַּיּוֹם שֶׁיְּפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ. הַיְנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. כִּי בַּלָּשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ בְּנָקֵל יוֹתֵר לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשׂוּחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר הֵן בַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה בֶּאֱמֶת. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָז עַל זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל־כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו עַד שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ נִגְעֵי לְבָבוֹ אֵיךְ הוּא מְרֻחָק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר הַכֹּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְעֹצֶם מַעֲלַת הַנְהָגָה זֹאת אֵין לְבָאֵר וּלְשַׁעֵר. כִּי זֹאת הַהַנְהָגָה עוֹלָה עַל הַכֹּל וְהִיא כּוֹלֶלֶת כָּל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין לָבוֹא לְכָל טוֹב בָּזֶה וּבַבָּא כִּי הַכֹּל יָכוֹל לִפְעֹל עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְכָל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים לֹא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זֹאת. וּמַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַהַנְהָגָה זֹאת. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִקְבֹּעַ עַצְמוֹ עַל זֶה שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה:

ב.

גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת. וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן: