חלק שני (תנינא) כ

א.

כֶּשְׁאֶחָד נִכְנַס בַּעֲבוֹדַת ה' הוּא צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וּלְהִתְמַהְמֵהַּ עַד שֶׁיִּתְפַּרְסֵם בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם נִתְפַּרְסֵם קֹדֶם זְמַנּוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם גּוֹרְמִים הֶזֵּק וְהֶפְסֵד לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁנַּעֲשֶׂה מְפֻרְסָם קֹדֶם זְמַנּוֹ. אוֹ גַּם לְהַדֶּרֶךְ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁהָיָה זֶה רוֹצֶה לְגַלּוֹת בָּעוֹלָם. וְאָז גּוֹרְמִין מִיתָה לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת. וְלִפְעָמִים שֶׁאֵין הַפְּגָם גָּדוֹל כָּל־כָּךְ אֲזַי גּוֹרְמִין עֲנִיּוּת, וְזֶה הַסּוֹד מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה בַּפָּסוּק: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו" וְכוּ' עַיֵּן פְּנִים: