מסכת נזיר · דף סד
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, כְּתִיב: ״בְּכׇל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ״, כׇּל מָקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ, וּכְתִיב ״עַל הָאָרֶץ״. הָא כֵּיצַד? וַדַּאי מַגָּעוֹ — טָמֵא, סְפֵק מַגָּעוֹ — טָהוֹר.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא: כְּתִיב ״אַךְ מַעְיָן״, וּכְתִיב ״יִטְמָא״ (עַד הָעָרֶב), הָא כֵּיצַד? צָפָה בְּכֵלִים — טָמֵא, בְּקַרְקַע — טָהוֹר.
תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנִּיטָּלִין וְהַנִּגְרָרִין — סְפֵיקָן טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּמוּנָּחִין. וְהַנִּזְרָקִין — סְפֵיקָן טָהוֹר.
חוּץ מִן כְּזַיִת הַמֵּת, וְהַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי טוּמְאָה, וְכׇל דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא מִלְּמַעְלָה כִּלְמַטָּה. לְאֵיתוֹיֵי זָב וְזָבָה.
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מֵת בִּכְלִי, וּכְלִי צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, מַהוּ? בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר מִיתָא אָזְלִינַן?
אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר כְּלִי אָזְלִינַן: מֵת עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ, מַהוּ? כֵּיוָן דְּהַאי טוּמְאַת עֶרֶב, וְהַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה, כְּמַאן דְּמַחֲתָא טוּמְאָה בִּכְלִי דָּמְיָא, אוֹ דִילְמָא טוּמְאָה סְמִיכְתָּא הִיא.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כְּמַאן דְּמַחֲתָא טוּמְאָה בִּכְלִי דָּמְיָא, וְטָמֵא וַדַּאי. שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי נְבֵלָה, וּנְבֵלָה צָפָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּתַרְוַיְיהוּ טוּמְאַת עֶרֶב אִינּוּן — טוּמְאָה סְמִיכְתָּא הִיא. אוֹ דִילְמָא: הַאי כְּזַיִת וְהַאי כַּעֲדָשָׁה?
שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ מַהוּ? הָנֵי וַדַּאי חַד שִׁיעוּרָא נִינְהוּ, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי — לָא.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר: שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שֶׁרֶץ כֵּיוָן דְּמִפַּסְקִי מֵהֲדָדֵי כְּמַאן דְּמַנְּחָא בִּכְלִי דָּמֵי, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי נְבֵלָה שֶׁנִּימּוֹחָה, מַהוּ? כֵּיוָן דְּנִימּוֹחָה הָוְיָא לַיהּ מַשְׁקֶה, אוֹ דִּלְמָא הַאי אוּכְלָא הוּא.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר דְּאוּכְלָא הוּא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי שִׁכְבַת זֶרַע, מַהוּ? וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר כֵּיוָן דְּמִיתְעַקְּרָא הָוְיָא לַהּ כִּי אוּכְלָא, שֶׁרֶץ עַל גַּבֵּי מֵי חַטָּאת וּמֵי חַטָּאת צָפִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם, מַהוּ? לָא יָדְעִינַן, תֵּיקוּ.
עמוד ב
אָמַר רַב הַמְנוּנָא: נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהָלְכוּ בְּקֶבֶר הַתְּהוֹם בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלָּהֶן — טְהוֹרִים. מַאי טַעְמָא — דְּלָא אַלִּימָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם לְמִיסְתַּר.
מֵתִיב רָבָא: יָרַד לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת הַמֵּת — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָמֵא — טָמֵא, שֶׁחֶזְקַת טָהוֹר — טָהוֹר.
אֲמַר לֵיהּ: מוֹדֵינָא לָךְ בְּנָזִיר, שֶׁמְחוּסָּר תִּגְלַחַת.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַף אֲנָא מוֹדֵינָא לָךְ בְּעוֹשֵׂה פֶסַח, דְּלָא מְחוּסָּר וְלָא כְלוּם. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מְחוּסָּר הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.
וְאַף אַבָּיֵי הֲדַר בֵּיהּ. דְּתַנְיָא:
יוֹם מְלֹאת — תָּבִיא. תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.
יָכוֹל לֹא תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת, אֲבָל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת, וְתִיפָּטֵר מִשְּׁתֵּיהֶן —
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבִמְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָה״. בְּיוֹם מְלֹאת — תָּבִיא, תּוֹךְ מְלֹאת — לֹא תָּבִיא.
אָמַר רַב כָּהֲנָא: שָׁאנֵי הָכָא, דִּמְחַסְּרָא קׇרְבָּן. הָתָם נָמֵי, מְחַסְּרָא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ!
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: שִׁימְשָׁא מִמֵּילָא עָרְבָא.
מַתְנִי׳ הַמּוֹצֵא מֵת בַּתְּחִילָּה, מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ — נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ.
שְׁנַיִם — נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן. מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה — הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.