תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נזיר

מסכת נזיר · דף סג

470 מילים · כ-3 דק׳ קריאה · עם רש״י

מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁגִּילַּח, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא טָמֵא, אִם טוּמְאָה יְדוּעָה — סוֹתֵר, וְאִם טוּמְאַת תְּהוֹם — אֵינוֹ סוֹתֵר. אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — סוֹתֵר.

כֵּיצַד? יָרַד לִטְבּוֹל בִּמְעָרָה וְנִמְצָא מֵת צָף עַל פִּי הַמְעָרָה — טָמֵא, נִמְצָא מְשׁוּקָּע בְּקַרְקַע הַמְּעָרָה,

יָרַד לְהָקֵר — טָהוֹר. לִיטָּהֵר מִטּוּמְאַת מֵת — טָמֵא. שֶׁחֶזְקַת טָמֵא — טָמֵא, וְחֶזְקַת טָהוֹר — טָהוֹר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר.

גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם״, ״עָלָיו״ — בִּמְחֻוֶּורֶת לוֹ.

רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אָמַר קְרָא ״כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה״. כִּי דֶרֶךְ: מָה דֶּרֶךְ בְּגִלּוּי, אַף כֹּל בְּגִלּוּי.

וְאֶלָּא הָדִתְנַן: אֵיזוֹהִי טוּמְאַת הַתְּהוֹם — כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. אֲבָל מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם.

בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כִּי דֶרֶךְ — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר — בִּמְחֻוֶּורֶת לוֹ, כִּי מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם מַאי הָוֵי?

וְתוּ, הָא דְּתַנְיָא: הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב לְרׇחְבָּהּ שֶׁל דֶּרֶךְ, בִּתְרוּמָה — טָמֵא, בְּנָזִיר וּבַעֲשִׂיַּית פֶּסַח — טָהוֹר. מַאי שְׁנָא? אֶלָּא טוּמְאַת הַתְּהוֹם גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ.

אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח וְכוּ׳. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת.

בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: נִטְמָא בְּתוֹךְ מְלֹאת וְנוֹדַע לוֹ לְאַחַר מְלֹאת, מַהוּ? בָּתַר יְדִיעָה אָזְלִינַן, וִידִיעָה אַחַר מְלֹאת הִיא, אוֹ לָא? וּלְמַאי: לְמִיסְתַּר?

עמוד ב

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: אִם עַד שֶׁלֹּא גִּילַּח — בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סוֹתֵר. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיתְיְדַע לֵיהּ בְּתוֹךְ מְלֹאת — צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא לָאו, לְאַחַר מְלֹאת, שְׁמַע מִינַּהּ.

וַעֲדַיִין תִּיבְּעֵי לָךְ: כּוּלּוֹ סוֹתֵר אוֹ שִׁבְעָה סוֹתֵר? לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן — פְּשִׁיטָא דְּכוּלּוֹ סוֹתֵר. וְאִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל אַחַר מְלֹאת — שִׁבְעָה סוֹתֵר!

אָמַר לְךָ: הָנֵי מִילֵּי, כִּי נִטְמָא אַחַר מְלֹאת, וְהַאי לִפְנֵי מְלֹאת הוּא. אוֹ דִילְמָא: שָׁאנֵי הָכָא דִּידִיעָה אַחַר מְלֹאת הִיא?

וּמִינַּהּ: קָתָנֵי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ סוֹתֵר, וְלָא קָמִיפַּלְגִי.

תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצֵא מֵת מוּטָל לְרׇחְבָּהּ שֶׁל דֶּרֶךְ, לִתְרוּמָה — טָמֵא, וּבְנָזִיר וּבְעוֹשֵׂה פֶסַח — טָהוֹר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם לַעֲבוֹר,

אֲבָל יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לַעֲבוֹר — אַף לִתְרוּמָה טָהוֹר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁמְּצָאוֹ שָׁלֵם. אֲבָל מְשׁוּבָּר אוֹ מְפוֹרָק, אֲפִילּוּ אֵין מָקוֹם לַעֲבוֹר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בֵּין פִּרְקִין עָבַר. וּבְקֶבֶר, אֲפִילּוּ מְשׁוּבָּר וּמְפוֹרָק — טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁקֶּבֶר מְצָרְפוֹ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּמְהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו. אֲבָל טָעוּן אוֹ רָכוּב — טָמֵא. לְפִי שֶׁמְּהַלֵּךְ בְּרַגְלָיו — אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יָסִיט וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל. טָעוּן אוֹ רָכוּב — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע וְשֶׁלֹּא יָסִיט וְשֶׁלֹּא יַאֲהִיל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּטוּמְאַת הַתְּהוֹם. אֲבָל טוּמְאָה יְדוּעָה — שְׁלׇשְׁתָּן טְמֵאִים.

וְאֵיזוֹ הִיא טוּמְאַת הַתְּהוֹם — כֹּל שֶׁאֵין מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם. מַכִּירָהּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם — אֵין זוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם.

הָיָה טָמוּן בְּתֶבֶן אוֹ בִּצְרוֹרוֹת — הֲרֵי זוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם. בַּיַּמִּים וּבָאֲפֵילָה וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים — אֵין זוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם.

וְלֹא אָמְרוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד.

כֵּיצַד יָרַד. צָפָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה לְעִנְיַן שֶׁרֶץ, דְּתַנְיָא: סְפֵק טוּמְאָה צָפָה, בֵּין בְּכֵלִים, בֵּין בְּקַרְקַע — טְהוֹרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּכֵלִים טְמֵאָה, בְּקַרְקַע טְהוֹרָה.

עוד במסכת נזיר