תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נזיר

מסכת נזיר · דף ס

420 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

גְּמָ׳ תָּנָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, אֲבָל בִּנְזִירוּת בַּת שָׁנָה — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים,

וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים.

וְתָנֵי עֲלַהּ: וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחִיּוֹת. תִּגְלַחַת רִאשׁוֹנָה — מֵבִיא צִפּוֹרִים,

וְחַטַּאת הָעוֹף, וְעוֹלַת בְּהֵמָה. שְׁנִיָּה — מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, שְׁלִישִׁית — מֵבִיא חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה, רְבִיעִית — מֵבִיא קׇרְבַּן טׇהֳרָה.

אָמַרְתָּ: תִּגְלַחַת רִאשׁוֹן מֵבִיא וְכוּ׳. מִמָּה נַפְשָׁךְ שַׁפִּיר קָמַיְיתֵי, דְּאִי וַדַּאי מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא — צִיפּוֹרִין חוֹבָתוֹ, וְחַטַּאת הָעוֹף סָפֵק, אָזְלָא לִקְבוּרָה, וְעוֹלָה הָוְיָא נְדָבָה.

וּלְגַלְּחוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה אִי אֶפְשָׁר, דְּדִילְמָא לָאו מוּחְלָט הוּא, וְרַחֲמָנָא אָמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת״.

וְאִי לָאו מְצוֹרָע וַדַּאי הָוֵי, וְהוּא טָמֵא — חַטַּאת הָעוֹף חוֹבָתוֹ, וְצִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, וְלָא הָוֵי חוּלִּין בַּעֲזָרָה. וְעוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא נְדָבָה.

וְאִי לָאו מְצוֹרָע הוּא וְלָאו טָמֵא הוּא — צִיפּוֹרִין אַבָּרַאי קָא מִתְעַבְדִין, חַטַּאת הָעוֹף לִקְבוּרָה, עוֹלַת בְּהֵמָה הָוְיָא חוֹבָתוֹ. וְהָא בָּעֵי אָשָׁם! רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מַיְיתֵי וּמַתְנֵי.

תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית צִיפּוֹרִין לָא צְרִיךְ, דְּהָא עֲבַיד, מַאי אִיכָּא: דִּילְמָא וַדַּאי מוּחְלָט הוּא, חֲדָא — לִסְפֵק סְפָרוֹ,

וַחֲדָא, לִסְפֵק טוּמְאָתוֹ. תִּגְלַחַת רְבִיעִית — מֵבִיא קׇרְבַּן טׇהֳרָה וּמַתְנֵי,

עמוד ב

וְאִי וַדַּאי נָזִיר הוּא — עוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה חוֹבָה, וְזוֹ נְדָבָה. וְאִם טָמֵא וּמוּחְלָט הוּא — עוֹלָה הָרִאשׁוֹנָה נְדָבָה, וְזוֹ חוֹבָה, וְזֶה שְׁאָר קׇרְבָּנוֹ.

טָמֵא סָפֵק וּמוּחְלָט וַדַּאי — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁמוֹנָה יָמִים, וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר שִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה יָמִים.

מוּחְלָט סָפֵק וְטָמֵא וַדַּאי — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה יָמִים, וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה יָמִים.

טָמֵא וַדַּאי וּמוּחְלָט וַדַּאי — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁמוֹנָה יָמִים, וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר אַרְבָּעִים וְאַרְבָּעָה יָמִים.

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: נָזִיר טָהוֹר וּמְצוֹרָע, מַהוּ שֶׁיְּגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת וְעוֹלָה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן? אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מְגַלֵּחַ.

אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶן: אִילּוּ זֶה לְגַדֵּל וְזֶה לְגַדֵּל, וְזֶה לְהַעֲבִיר וְזֶה לְהַעֲבִיר — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. עַכְשָׁיו, נָזִיר — לְהַעֲבִיר, וּמְצוֹרָע — לְגַדֵּל.

וְלֹא תַּעֲלֶה לוֹ לִימֵי חִלּוּטוֹ, וְתַעֲלֶה לוֹ לִימֵי סְפָרוֹ! וְאָמַר לָהֶן: אִילּוּ זֶה לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְזֶה לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים, אֶלָּא מְצוֹרָע לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, וְנָזִיר לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים.

וְלֹא תַּעֲלֶה לוֹ לִימֵי צָרַעְתּוֹ וּנְזִירוּתוֹ, וְתַעֲלֶה לוֹ לִימֵי צָרַעְתּוֹ וְטוּמְאָתוֹ! אָמַר לָהֶן: אִילּוּ זֶה לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם וְזֶה לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים. אֶלָּא טָמֵא לְאַחַר בִּיאַת מַיִם, מְצוֹרָע לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם.

אָמְרוּ לוֹ: יָפֶה אָמַרְתָּ שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה לוֹ לִימֵי סְפָרוֹ וְלִנְזִירוּתוֹ, וְתַעֲלֶה לוֹ לִימֵי חִלּוּטוֹ וְטוּמְאָתוֹ, דְּזֶה לְגַדֵּל וְזֶה לְגַדֵּל הוּא!

אָמַר לָהֶן: נָזִיר טָהוֹר וְהוּא מְצוֹרָע — זֶה לְגַדֵּל וְזֶה לְהַעֲבִיר, וְאִם נָזִיר טָמֵא וְהוּא מְצוֹרָע — זֶה לִפְנֵי בִּיאַת מַיִם וְזֶה לְאַחַר בִּיאַת מַיִם.

עוד במסכת נזיר