מסכת נזיר · דף מז

מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר.

גְּמָ׳ קָתָנֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר! אָמַר רַב: מַאי ״סוֹתֵר״ נָמֵי דְּקָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — סוֹתֵר קׇרְבְּנוֹתָיו.

הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר, שְׁמַע מִינַּהּ.

וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנְּזָרֵק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהָ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר. שְׁמַע מִינַּהּ.

כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵין מִיטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִיטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִטַּמֵּא נָזִיר, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט.

אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁהוּא מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם.

גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, הַאי סָבַר: כֹּהֵן גָּדוֹל עָדִיף, וְהַאי סָבַר: נָזִיר עָדִיף.

מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה

עמוד ב

וּמְרוּבֵּה בְגָדִים — מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עָדִיף, דְּאִילּוּ מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה — מֵבִיא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וְאִילּוּ מְרוּבֵּה בְגָדִים — אֵין מֵבִיא.

מָשׁוּחַ שֶׁעָבַר וּמְרוּבֵּה בְגָדִים — מְרוּבֵּה בְגָדִים עָדִיף, דִּמְרוּבֵּה בְגָדִים — עָבֵיד עֲבוֹדָה, וְאִילּוּ מָשׁוּחַ שֶׁעָבַר — לָאו בַּר עֲבוֹדָה הוּא.

עָבַר מֵחֲמַת קֵירוּיוֹ וְעָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ — עָבַר מֵחֲמַת קֵירוּיוֹ עָדִיף, דְּאִילּוּ הַאי חֲזִי לַעֲבוֹדָה לְמָחָר, וְאִילּוּ עָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ לֹא חֲזִי לָעֲבוֹדָה.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וּסְגָן, הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עֲדִיף — דַּחֲזֵי לְמִלְחָמָה, אוֹ דִּלְמָא סְגָן עֲדִיף — דַּחֲזֵי לַעֲבוֹדָה?

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לִסְגָן, אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — יִטַּמֵּא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְאַל יִטַּמֵּא הַסְּגָן.

וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן! אָמַר מָר זוּטְרָא: לְעִנְיַן הַחֲיוֹתוֹ — מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עֲדִיף, מַאי טַעְמָא — דִּתְלוּ בֵּיהּ רַבִּים,

וּלְעִנְיַן טוּמְאָה סְגָן עֲדִיף. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: לָמָּה תִּקְּנוּ סְגָן לְכֹהֵן גָּדוֹל — שֶׁאִם אֵירַע בּוֹ פְּסוּל הֲרֵי נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו.

עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר כִּי קָא אָזְלִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אֲבָל חַד חַד לְחוֹדֵיהּ בַּר אִיטַּמּוֹיֵי אִינּוּן. מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״, בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִי בִּרְחוֹקִים — קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁהוּא מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִים אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִרְחוֹקִים, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִרְחוֹקִים? אֶלָּא בִּקְרוֹבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

וּלְאָבִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, הָא מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה.