מסכת נזיר · דף נ
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק — תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמֵת שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. וַעֲדַיִין יֹאמַר: עַל אֵבֶר מִמֶּנּוּ מְגַלֵּחַ, עַל כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
אֶלָּא, כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. הָכָא נָמֵי: בְּנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין.
רָבָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ, שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת.
עַל כְּזַיִת מֵת וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל. וְאֵיזֶהוּ נֶצֶל — בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁקָּרַשׁ, וּמוֹהַל שֶׁהִרְתִּיחַ.
הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, כִּי קָרַשׁ מַאי הָוֵי? אֶלָּא דְּיָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, אַף עַל גַּב דְּלֹא קָרַשׁ!
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בִּסְתָם. אִי קָרַשׁ — מוֹהֵל הוּא, לֹא קָרַשׁ — דִּלְמָא כִּיחוֹ וְנִיעוֹ הוּא.
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יֵשׁ נֶצֶל לִבְהֵמָה אוֹ אֵין נֶצֶל לִבְהֵמָה? מִי אָמְרִינַן גְּמִירִי נֶצֶל דְּאָתֵי מֵאָדָם, אֲבָל דְּאָתֵי מִבְּהֵמָה — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא?
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב — שַׁפִּיר.
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְכֶלֶב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
תָּא שְׁמַע: הִמְחוּהוּ בָּאוּר — טָמֵא, בַּחַמָּה — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַד לְכֶלֶב, אֲפִילּוּ בַּחַמָּה נָמֵי!
אֵימַת מַמְחֵי לֵיהּ — בָּתַר דְּאַסְרַח בְּחַמָּה, כֵּיוָן דְּאַסְרַח — הָוֵה לֵיהּ עָפָר.
תְּנַן: כׇּל הַנִּצּוֹק — טָהוֹר.
חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים וְהַצַּפִּיחִית.
עמוד ב
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לַאֲחוֹרֶיהָ.
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, אוֹ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין. מִי אָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאִית בְּהוּ רִירֵי, וְהָנֵי לֵית בְּהוּ רִירֵי. אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין הוּא, וְהָכָא הָא סְמִיכִין?
אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: חֵלֶב הַמֵּת שֶׁהוּא שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ — טָמֵא, הָיָה מְפוֹרָד וְהִתִּיכוֹ — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ נָמֵי לִיטְהַר!
אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא וּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא תַּרְגֵּימְנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דְּבַהֲדֵי דְּמַרְתַּח לֵיהּ, סָלֵיק עַמּוּדָא דְנוּרָא לְפוּמֵּיהּ דְּמָנָא וְקָרֵשׁ, דְּאִיתֵיהּ כּוּלֵּא גַּבֵּי הֲדָדֵי.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל — מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹלְדִין לַאֲחוֹרֵיהֶן. מִידֵּי אִירְיָא? הָתָם, מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין. הָכָא, מִשּׁוּם רִירֵי.
וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ? חִזְקִיָּה אָמַר: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְלֹא חׇפְנָיו. תְּנַן: מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב שֶׁאָמְרוּ, יֶשְׁנָן מֵעִיקַּר אֶצְבָּעוֹת וּלְמַעְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְלֹא חׇפְנָיו.
בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן. אֶלָּא חִזְקִיָּה כְּמַאן? לָא כְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כְּרַבָּנַן! אָמְרִי: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד וּמְלֹא קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה — חַד שִׁיעוּרָא הוּא.
אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אַדָּא לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּהַאי מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעְלָה לְרֹאשׁ? דִּלְמָא לְמַטָּה מִדִּידֵיהּ, דְּהָוֵה לֵיהּ מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד? תֵּיקוּ.