מסכת נזיר · דף טז
וַאֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי קָאֵי כְּוָתָיךְ, דְּאָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא מְטַמֵּא. וְהָא רַבִּי יוֹסֵי לְמַפְרֵעַ הוּא דְּאָמַר! מַאי לְמַפְרֵעַ — מִדְּרַבָּנַן.
וְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּדִי סָבַר מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ, זָבָה גְּמוּרָה דְּמַיְיתָא קׇרְבָּן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לָהּ? כֵּיוָן דְּחָזְיָא בְּפַלְגֵיהּ דְּיוֹמָא, אִידַּךְ פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא סָלֵיק לַהּ לְשִׁימּוּר! אִיבָּעֵית אֵימָא דְּקָא שָׁפְעָה תְּלָתָא תְּלָתָא יוֹמֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּחָזְיָא תְּלָתָא יוֹמֵי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, דְּלָא הֲוַאי שְׁהוּת דְּסָלֵיק לֵיהּ לְמִנְיָינָא.
מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ — מְגַלֵּחַ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאִם גִּילַּח לְיוֹם שְׁלֹשִׁים — יָצָא. ״הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ — אִם גִּילַּח לְיוֹם שְׁלֹשִׁים לֹא יָצָא.
מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת — מְגַלֵּחַ אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, וְאֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים וְאֶחָד. וְאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים — מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה יוֹם שִׁשִּׁים, וְאִם גִּילַּח יוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד — יָצָא.
וְזוֹ עֵדוּת הֵעִיד רַבִּי פַּפְּיָיס, עַל מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, שֶׁאִם גִּילַּח אֶת הָרִאשׁוֹנָה יוֹם שְׁלֹשִׁים — מְגַלֵּחַ אֶת הַשְּׁנִיָּה לְיוֹם שִׁשִּׁים, וְאִם גִּילַּח לְיוֹם שִׁשִּׁים חָסֵר אֶחָד — יָצָא, שֶׁיּוֹם שֶׁל שְׁלֹשִׁים עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״, נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. ״הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, נִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. ״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״, נִטְמָא יוֹם מֵאָה — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. נִטְמָא יוֹם מֵאָה וְאֶחָד — סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.
גְּמָ׳ מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ וְנִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה.
עמוד ב
קָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה — סוֹתֵר. ״הֲרֵינִי נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְנִטְמָא יוֹם שְׁלֹשִׁים — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, לָא פְּלִיג רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר שְׁלֵימִין.
״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״, וְנִטְמָא יוֹם מֵאָה — סוֹתֵר אֶת הַכֹּל, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. וְכוּלָּהּ כְּדַהֲוֵינַן בָּהּ אַלִּיבָּא דְּבַר פַּדָּא וְרַב מַתְנָא.
מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה. יָצָא וְנִכְנַס — עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא בּוֹ בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״, עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים.
גְּמָ׳ אִיתְּמַר, מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְזִירוּת חָלָה עָלָיו, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין נְזִירוּת חָלָה עָלָיו. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר נְזִירוּת חָלָה עָלָיו, סָבַר: מִיתְּלָא תַּלְיָא וְקָיְימָא, כֵּיוָן דְּמַשְׁכְּחָא טׇהֳרָה, חָיְילָא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין נְזִירוּת חָלָה עָלָיו. אִי הָדַר וְאָמַר — חָיְילָא עֲלֵיהּ, וְאִי לָא — לָא.
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין עוֹלִין מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה. קׇרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, הָא מֵיחָל — חָיְילָא עֲלֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ בְּתוֹרַת טוּמְאָה, וְאֵינוֹ בְּתוֹרַת קׇרְבָּן.
אֵיתִיבֵיהּ: מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וְנָזַר, אָסוּר לְגַלֵּחַ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטָּמֵא לְמֵתִים. וְאִם גִּילַּח וְשָׁתָה יַיִן וְנִטְמָא לְמֵתִים — הֲרֵי זֶה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חָיְילָא — הַיְינוּ טַעְמָא דְּסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא חָיְילָא, אַמַּאי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים?