תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נזיר

מסכת נזיר · דף לה

440 מילים · כ-3 דק׳ קריאה · עם רש״י

כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בְּנָזִיר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּקָא מוֹקֵים לְהַאי ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַג, פְּרָטָא מְנָא לֵיהּ! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּדָרֵישׁ מִיעֵט וְרִיבָּה.

וְאִי בָּעֵית אֵימָא כְּרַבָּנַן, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, לִיכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא לְהַאי ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ גַּבֵּי פְּרָטֵי, לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ בָּתַר כְּלָל? שְׁמַע מִינַּהּ לְמֵידַּיְינֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט.

וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן לִכְתּוֹב אוֹ שְׁנֵי חַרְצַנִּים, אוֹ שְׁנֵי זַגִּים, אוֹ חַרְצַן וְזָג. לְמַאי הִלְכְתָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? שְׁמַע מִינַּהּ לְמִידְרַשׁ בֵּיהּ כְּלָל וּפְרָט, וְאִיכָּא נָמֵי לְמִידְרַשׁ בֵּיהּ: עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג.

וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּדָרֵישׁ מִיעֵט וְרִיבָּה, פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט מְנָא לֵיהּ?

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, נָפְקָא לֵיהּ מֵהַאי קְרָא: ״וְכִי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה״ — פָּרַט, ״וְכׇל בְּהֵמָה״ — כָּלַל, ״לִשְׁמוֹר״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט.

רָבָא אָמַר: נָפְקָא לֵיהּ מֵהַאי קְרָא: ״וְאִם מִן״ — פָּרַט. ״הַצֹּאן״ — כָּלַל, ״כְּבָשִׁים וְעִזִּים״ — חָזַר וּפָרַט,

פְּרָט וּכְלָל וּפָרַט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט.

אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא לְרָבָא, וְלֵילַף מִן הָדֵין קְרָא: ״מִן״ — פָּרַט, ״הַבְּהֵמָה״ — כָּלַל, ״בָּקָר וָצֹאן״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט.

אֲמַר לֵיהּ: מִן הַאי לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ, דְּאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: ״הַבְּהֵמָה״ —

עמוד ב

חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה.

אֲמַר לֵיהּ: חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה? הָא כְּתִיב ״בָּקָר וָצֹאן״, וְהָוֵה לֵיהּ פְּרָט וּכְלָל, וְאִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט!

וּמְנָלַן דְּהָכִי הוּא? דְּתַנְיָא:

״וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ — כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ — פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ״ — חָזַר וְכָלַל.

כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע — אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע.

מִכְּדִי כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, כְּלָלָא בָּתְרָא מַאי אַהֲנִי? אַהֲנִי לְאוֹסוֹפֵי כׇּל דְּדָמֵי לֵיהּ.

וְתוּ: פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט כְּעֵין הַפְּרָט דָּיְינִינַן, פְּרָטָא בָּתְרָאָה מַאי אַהֲנִי! אִי לָאו פְּרָטָא בָּתְרָאָה, הֲוָה אָמֵינָא: נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט.

וּמִכְּדֵי, תְּרֵין כְּלָלֵי וּפְרָטָא וּתְרֵין פְּרָטֵי וּכְלָלָא — (כְּלָלָא) כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, מַאי אִיכָּא בֵּינֵי וּבֵינֵי?

אִיכָּא דְּאִילּוּ תַּרְתֵּין כְּלָלֵי וּפְרָטָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי לֵיהּ אֲפִילּוּ בְּחַד צַד — מְרַבִּינַן, תְּרֵי פְּרָטֵי וּכְלָלָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי מִשְּׁנֵי צְדָדִין — מְרַבִּינַן, בְּחַד צַד — לָא מְרַבִּינַן.

מִכְּדִי פְּרָט וּכְלָל — נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. וּמִיעֵט וְרִיבָּה נָמֵי — רִיבָּה הַכֹּל, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. מַאי אִיכָּא בֵּין מִיעֵט וְרִיבָּה לִפְרָט וּכְלָל?

אִיכָּא, דְּאִילּוּ פְּרָט וּכְלָל — מְרַבִּינַן אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין. וּמִיעֵט וְרִיבָּה, לוּלָבִין — אִין, עָלִין — לָא.

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵאִיסּוּרֵי נָזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״מִשְׁרַת״.

עוד במסכת נזיר