מסכת נזיר · דף יט
תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִזִּיר ... וְהֵבִיא״, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבִיא — הִזִּיר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: ״וְהִזִּיר ... וְהֵבִיא״, אֵימָתַי הִזִּיר — בִּזְמַן שֶׁהֵבִיא.
מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמְאָה, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף.
אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא.
מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר בַּעַל מִיעְקָר עָקַר — חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי לָא לַיְיתֵי. אִי קָסָבַר בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז, עוֹלַת הָעוֹף נָמֵי לַיְיתֵי! לְעוֹלָם קָסָבַר בַּעַל מִיעְקָר עָקַר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר.
דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ״? וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וְקַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
וְהָא בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב, וַאֲנַן אֲפִילּוּ נָזִיר טָהוֹר קָאָמְרִינַן! קָסָבַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר נָזִיר טָהוֹר נָמֵי חוֹטֵא הוּא, וְהַיְינוּ טַעְמָא דִּכְתִיב בְּנָזִיר טָמֵא — הוֹאִיל וְשָׁנָה בַּחֵטְא.
יָצָא וְנִכְנַס — עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. קָתָנֵי עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. מִשּׁוּם דְּיָצָא חָל עֲלֵיהּ נְזִירוּת? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל.
אֶלָּא נִכְנַס הוּא דְּעוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, לֹא נִכְנַס אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן?! לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא יָצָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ נִכְנַס — עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן.
אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: מַאי טַעְמָא לָא מְפָרְשַׁתְּ לַן כְּהָלֵין מִילֵּי? אָמַר לְהוֹן: אָמֵינָא דִּלְמָא לָא צְרִיכִיתוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא בּוֹ בְּיוֹם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ — עַד שֶׁיִּהְיוּ יָמִים רִאשׁוֹנִים. אָמַר עוּלָּא: לָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטָמֵא שֶׁנָּזַר, אֲבָל בַּנָּזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד סוֹתֵר.
עמוד ב
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״ — מִשּׁוּם דִּבְטוּמְאָה נְזַר.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה יוֹם״, וְנִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ — עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ רִאשׁוֹנִים.
נִטְמָא בְּסוֹף מֵאָה, יָכוֹל יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ — מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה אֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים. נִטְמָא בְּיוֹם מֵאָה חָסֵר אַחַת, יָכוֹל לֹא יְהֵא סוֹתֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ״ — מִכְּלָל דְּאִיכָּא אַחֲרוֹנִים, וְזֶה יֵשׁ לוֹ רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים.
וְהָא, בְּטָמֵא שֶׁנָּזַר לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מִדְּקָתָנֵי ״הֲרֵינִי נָזִיר מֵאָה״, וְנִטְמָא בִּתְחִלַּת מֵאָה, וְקָתָנֵי ״עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָמִים רִאשׁוֹנִים״, תְּיוּבְתָּא.
אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: הָלֵין יָמִים דְּקָאָמְרִינַן, דְּנָפֵק חַד וּמַתְחִילִין תְּרֵין, אוֹ דִּלְמָא דְּנָפְקִין תְּרֵין וּמַתְחִילִין תְּלָתָא? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ, אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לְרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: ״יִפְּלוּ״ כְּתִיב.
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״יָמִים״ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״יִפְּלוּ״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״יָמִים״ וְלָא כְּתַב ״יִפְּלוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּנָפְקִין תְּרֵין וְעָיְילִין תְּלָתָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״יִפְּלוּ״. וְאִי כְּתַב ״יִפְּלוּ״ וְלָא כְּתַב ״יָמִים״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַד, כְּתַב רַחֲמָנָא ״יָמִים״.
מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּזַר נְזִירוּת הַרְבֵּה, וְהִשְׁלִים אֶת נְזִירוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּא לָאָרֶץ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵית הִילֵּל אוֹמְרִים: נָזִיר בַּתְּחִלָּה.
מַעֲשֶׂה בְּהֵילֵנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לְמִלְחָמָה, וְאָמְרָה: אִם יָבוֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם — אֱהֵא נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה, וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים, וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלְתָה לָאָרֶץ, וְהוֹרוּהָ בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּבְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת. וְנִמְצֵאת נְזִירָה עֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא הָיְתָה נְזִירָה אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.
גְּמָ׳ קָתָנֵי רֵישָׁא: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נָזִיר בַּתְּחִלָּה. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: אֶרֶץ הָעַמִּים מִשּׁוּם גּוּשָׁהּ גָּזְרוּ עָלֶיהָ,