קללה

136 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

חלק ראשון

אעַל יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.

באֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

גאַל תִּהְיֶה קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה. בְּעֵינֶיךָ.

דהַקְּלָלוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַכַּוָּנָה.

הלִפְעָמִים נִתְקַיֵּם קִלְלַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלא לְאַחַר מוֹתוֹ.

וסוֹף שֶׁקִּלְלַת חִנָּם יָשׁוּב עַל הַמְקַלֵּל.

זקִלְלַת חָכָם אֲפִילּוּ בְּחִנָּם וַאֲפִילּוּ עַל תְּנַאי בָּאָה.

חאֲפִילּוּ נָכְרִי הַמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ.

חלק שני

אאָדָם הָרָגִיל בִּקְלָלוֹת הוּא מֵעוֹלַם הַתּהוּ וְכֵן לְהֵפֶךְ, הָרָגִיל בִּבְרָכָה הוּא מֵעוֹלַם הַתִּקּוּן.

בעַל יְדֵי הַחֲקִירוֹת בְּעוֹלַם הַתּהוּ, הַיְנוּ מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה וכוּ', עַל יְדֵי זֶה גּוֹרֵם קְלָלָה, וְהַשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֲקִירוֹת הָאֵלּוּ גּוֹרֵם בְּרָכָה.

גהָרָגִיל בִּקְלָלָה, עַל יְדֵי זֶה לא יִהְיֶה לוֹ בְּגָדִים עַל שַׁבָּת.

דאֵין כּחַ הַקְּלָלָה חָל עַל מְיֻחָס.

העַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק בָּא חֵרוּת וְנִתְבַּטֵּל הַקְּלָלוֹת.

ועַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה נִתְבַּטְּלִים הַקְּלָלוֹת.

זכְּשֶׁאָדָם מְקַלֵּל לַחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת חֲרָדָה, מַזִּיק לוֹ הַקְּלָלָה מְאד.

עוד בספר המידות