הצלחה
חלק ראשון
אכָּל הַמּוֹצִיא מַעַשְׂרוֹתָיו כָּרָאוּי, אֵינוֹ מַפְסִיד כְּלוּם.
בתִּתְחַבֵּר לְמַצְלִיחַ וְתַצְלִיחַ.
גאֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן.
דהַצְלָחָה – סִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הִיא.
המִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ הַהַצְלָחָה וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ, לא בִּמְהֵרָה יַצְלִיחַ.
ותֵּכֶף לְתַלְמִידֵי־חֲכָמִים בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
זעֵסֶק הַתּוֹרָה הִיא סְגֻלָּה לְהַצְלָחָה.
חמִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁיֵּר פַּת עַל שֻׁלְחָנוֹ, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם.
טכֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
יבַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
יאמִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
יבמִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
יגמִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
ידמִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֱמֶת, הוּא מַצְלִיחַ.
טועַל־יְדֵי וִדּוּי תַּצְלִיחַ.
טזהַצְלָחָה בָּא, לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל תַּלְמִיד־חָכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
יזכְּשֶׁאֵין לְךָ אֱמֶת, אֲזַי נִטָּל מִמְּךָ הַהַצְלָחָה וְנִתָּן לָאֻמּוֹת.
יחלְהַצְלָחָה תִּשְׁמַע כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר יִחוּד הַשֵּׁם, הַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
יטעַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בָּא הַצְלָחָה.
חלק שני
אמִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל־יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ.
בצָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.
גמִי שֶׁהוּא מֻצְלָח, הַזְּמַן בְּיָדוֹ.