נדה

חלק ראשון

אאִשָּׁה שֶׁהִיא מְרֻבָּה בְּדָמִים, הִיא דַּבְּרָנִית; וְאַל תִּתְיַפֶּה בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמָהּ בְּמֵי מַעֲיָנוֹת, גַּם אַל תְּיַגַע אֶת עַצְמָהּ הַרְבֵּה, גַּם בַּעֲלָהּ יִזָּהֵר בִּנְטִילַת־יָדַיִם, גַּם אַל תִּכְעַס, גַּם אַחַר הַטְּבִילָה תִּתֵּן צְדָקָה. גַּם בַּעְלָהּ יִלְמַד מַסֶּכֶת נִדָּה וְאַחַר־כָּךְ יאמַר שִׁיר שֶׁל יוֹם. גַּם תִּרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בִּדְבָרִים, הָעוֹלִים מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה מִן הַנָּהָר, גַּם תִּשְׁתֶּה חֲלֵב עֵז, גַּם תִּרְחַץ בְּנוֹצַת עִזִּים, גַּם תְּעַשֵּׁן אֶת עַצְמָהּ בִּלְבוֹנָה.

באִשָּׁה שֶׁשּׁוֹפַעַת דָּם, תִּכְתּב אוֹתִיּוֹת "לא אֶחָד" וְתִשָּׂא עָלֶיהָ.

גאִשָּׁה שֶׁהִיא פְּרוּצָה, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לָהּ וֶסֶת וּמַרְבָּה בְּדָמִים.

דנִדָּה שֶׁרָאֲתָה דָּם דֶּרֶךְ מִקְרֶה הוּא מֵחֲמַת חֵטְא הָאִיש.

חלק שני

אאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת תִּתְעַנֶּה.

בסְגֻלָּה לְהַחֲזִיר לְאִשָּׁה וִסְתָּהּ עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.

גמִי שֶׁעִסְקוֹ וּמַשָּׂאוֹ־וּמַתָּנוֹ עִם הָאֻמּוֹת בְּעֵת חַגָּם אוֹ אֲפִלּוּ שֶׁלּא בְּעֵת חַגָּם, אֶלָּא שֶׁפַּרְנָסָתוֹ שֶׁמַּעֲמִיד דְּבָרִים לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ שׁוֹפַעַת דָּם תֵּכֶף סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ.