לשון הרע
חלק ראשון
אהַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹמֵר לַשַּׂר שֶׁל גֵיהִנּם: אֲנִי עָלָיו מִלְמַעְלָה וְאַתָּה עָלָיו מִלְמַטָּה. וְתַקָּנָתוֹ – יַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְיַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ גַּם עַל־יְדֵי זֶה לֹא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע.
בעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מַגְדִּיל עֲווֹנוֹתָיו כְּנֶגֶד שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת.
גמִלְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּאַפֵּי מָרָא אוֹ בְּאַפֵּי תְּלָתָא, לֵית בַּהּ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.
דהַאי לִשָּׁנָא בִּישָׁא, אַף־עַל־גַּב דְּלִקְבּוּלֵי לָא מִבָּעֵי, לְמֵיחַשׁ מִיבָּעֵי.
המִי שֶׁדּוֹבֵר רָע עַל יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁיֶּחֱלֶה עַל פִּיו.
וכְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂים הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל־יְדֵי הוֹלְכֵי רָכִיל נַעֲשִׂים לֵצִים.
זבְנֵי־אָדָם שֶׁאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, מֻתָּר לוֹמַר זֶה לָזֶה מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם, גַּם חֲבֵרוֹ מֻתָּר לְקַבֵּל דְּבָרָיו וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.
חעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין לָאָדָם חֵשֶׁק לִלְמד, גַּם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק.
טמִלָּשׁוֹן הָרָע נִצּוֹל עַל־יְדֵי אֱמֶת.
יכְּשֶׁשּׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִלָּשׁוֹן הָרָע, עַל־יְדֵי זֶה לא יַחֲרשׁ רָעָה עַל חֲבֵרוֹ.
יאמִי שֶׁאֵין מְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל צַדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים.
יבגַּסּוּת מֵבִיא אֶת הָאָדָם לְדַבֵּר בִּגְנוּת בְנֵי־אָדָם.
יגלָשׁוֹן הָרָע אֵין אוֹמְרוֹ, עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר וְחוֹטֵא בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
ידמֻתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעַל הַמַּחֲלקֶת.
טומוֹצִיא שֵׁם רָע עַל חֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ מְחִילָה עוֹלָמִית.
טזעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
יזהַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע וְהַמְקַבְּלוֹ, רָאוּי לְהַשְׁלִיכוֹ לַכְּלָבִים.
יחתִּקּוּן לְלָשׁוֹן הָרָע – אֲמִירַת הַקְּטרֶת.
יטעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נְגָעִים בָּאִים עָלָיו וּמַגְדִּיל עֲווֹנוֹת עַד לַשָּׁמַיִם וְרָאוּי לְסָקְלוֹ בְּאָבֶן.
חלק שני
אעַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.