בושה

394 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

אמִי שֶׁמְּבַיֵּשׁ פְּנֵי חֲבֵרוֹ, נִתְאַלֵּם וְשׁוֹכֵחַ.

במֻתָּר לְבַיֵּשׁ אֶת הָרַבָּנִים, שֶׁשּׂוֹכְרִין אֶת הָרַבָּנוּת לְשֵׁם גַּאֲוָה, וְרָאוּי לְבַזּוֹתָן וּלְהָקֵל בִּכְבוֹדָן, וְאֵין עוֹמְדִין בִּפְנֵיהֶם, וְאֵין קוֹרִין אוֹתָן רַבִּי, וְהַטַּלִּית שֶׁעָלָיו כְּמַרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר.

גטוֹב לְבַטֵּל תּוֹרָה מִלְּבַיֵּשׁ בֶּן יִשְׂרָאֵל.

דהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אוֹ חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי תַּלְמִיד־חָכָם הֲוֵי אֶפִּיקוֹרוֹס, גַּם נִקְרָא מְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה.

הכֻּתּנֶת שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת־דָּמִים.

וכְּשֶׁבְנֵי־אָדָם מְחָרְפִין אוֹתְךָ, תִּתְעַנֶּה וְתִבְכֶּה.

זכְּשֶׁבּוּשָׁה בָּא עָלֶיךָ, אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאַתָּה דָּשׁ בָּעָקֵב.

חגַּם בּוּשָׁה בָּא, כְּשֶׁאַתָּה מְשַׂמֵּחַ בְּצָרַת חֲבֵרֶיךָ.

טתְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ אוֹתִיּוֹת אֱמוּנָה, וּבָזֶה לא יָבוֹא עָלֶיךָ שׁוּם בּוּשָׁה.

ימִי שֶׁנִּצְרָךְ לִלְווֹת עַל הַמַּשְׁכּוֹן, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְמֻשְׁכָּנִים הָיוּ נִבְזִים בְּעֵינָיו בְּגִלְגּוּל אַחֵר.

יאכְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, יְצַפֶּה לִישׁוּעָה.

יבמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְבַּיֵּשׁ, יְצַיֵּר דְּמוּת שֶׁל אִמּוֹ.

יגעַל־יְדֵי צְדָקָה לְשֵׁם שָׁמַיִם תָּבא לְמִדַּת בּוּשָׁה.

ידכְּשֶׁבָּא עַל אָדָם אֵיזֶה בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ בִּטָּחוֹן.

טומִי שֶׁכּוֹרֶה בּוֹר, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי אֵיזֶה בִּזָּיוֹן, וְלִפְעָמִים הַדָּבָר גּוֹרֵם שֶׁנַּעֲשֶׂה שִׂיחָה בְּפִי בְנֵי־אָדָם.

טזעַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן לא יָבוֹא עָלָיו בּוּשָׁה.

יזמִי שֶׁגּוֹזֵל אֶת הֶעָנִי, בּוּשָׁה בָּאָה עָלָיו.

יחכְּשֶׁאָדָם מְחָרֵף וּמְבַיֵּשׁ אוֹתְךָ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, תִּשָּׂא וְתִסְבּל אֶת הַבּוּשָׁה, כִּי זֶה מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁיְּחָרֵף אוֹתְךָ. וּבְזֶה הַבִּזָּיוֹן תִּהְיֶה נִסְתָּר וְנֶחְבָּא מִן הַשָּׂטָן, שֶׁהוּא שֹוֹנֵא אוֹתְךָ וְהוּא מַגְדִּיל אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד עָלֶיךָ וּמְקַטְרֵג עָלֶיךָ, וְעַל־יְדֵי זאת הַבּוּשָׁה שֶׁתִּסְבּל מִמִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב לְךָ, עַל־יְדֵי זֶה לא יַגְדִּיל עָלֶיךָ הַשּׂוֹנֵא הַשָּׂטָן.

יטעַל־יְדֵי חֲנֻפָּה תִּהְיֶה בָּזוּי בֵּין הָאֻמּוֹת, וְהָאֻמּוֹת יְקַלְּלוּ אוֹתְךָ וְיִקְצְפוּ עָלֶיךָ.

ככְּשֶׁאֶחָד מְבַזֶּה אוֹתְךָ אוֹ שֹוֹחֵק מִמְּךָ, בְּיָדוּעַ שֶׁאַתָּה בִּיַּשְׁתָּ אֶת אֲבוֹתָיו.

כאכְּשֶׁהַכּל מְבַזִּין אוֹתְךָ וְעוֹשִׂין לְךָ צַעַר, תִּדּם וְלא תֵצֵא מִפֶּתַח בֵּיתְךָ.

כבכְּשֶׁמְּבַיְּשִׁין אוֹתְךָ, תִּתֵּן צְדָקָה.

כגעַל־יְדֵי צְדָקָה תִּזְכֶּה לְמִדַּת בּוּשָׁה.

כדבִּזְיוֹן הַמֶּלֶךְ; הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִפְרָע אֲפִלּוּ אֻמָּה, שֶׁבִּזָּה מֶלֶךְ אַחֵר שֶׁלּא מֵאֻמָּתָהּ.

כההַחוֹטֵא יִתְבַּיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַבָּא בִּפְנֵי רַבּוֹתָיו [אֲבוֹתָיו].

כוהַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ.

כזנָכוֹן כַּאֲשֶׁר יִשְׁמַע מֵרֵעֵהוּ דְּבַר כָּזָב אַל יִקְפּץ וִיבַיְּשֵׁהוּ, אֶלָּא יִרְמז לוֹ בִּתְנוּעָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר כִּי לא כֵן הוּא.

כחמִצְוָה לְפַרְסֵם אֶת הָרְשָׁעִים.

כטהַמִּתְבַּיֵּשׁ לא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.

למִי שֶׁאֵין לוֹ בּוּשָׁה, בְּיָדוּעַ שֶׁלּא עָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר־סִינַי.

לאנחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים.

לבכְּשֶׁחֲבֵרְךָ מְבַיֶשְׁךָ, תּוֹדֶה לִדְבָרָיו.

לגהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וְיוֹרֵד לְגֵיהִנּוֹם וְאֵינוֹ עוֹלֶה.

לדנחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיָּבוֹא עַל סָפֵק אֵשֶׁת אִישׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

להאַל תְּבַיֵּשׁ עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲבָל לְבַעַל־עֲבֵירָה מֻתָּר לְבַיְּשׁוֹ וּלְהוֹנוֹ בִּדְבָרִים.

לוכָּל הַשְּׁעָרִים נִנְעֲלוּ חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה.

לזהַכּל נִפְרָע בְּיַד שָׁלִיחַ חוּץ מֵאוֹנָאָה, וְאֵין הַפַּרְגד נִנְעָל בְּפָנָיו.

עוד בספר המידות