כבוד
חלק ראשון
אכְּשֶׁרוֹצִין לִדְחוֹת אֵיזֶה אָדָם מֵעֲבוֹדַת אֱלקוּת, נוֹתְנִים לוֹ כָּבוֹד כְּדֵי לְטָרְדוֹ.
במִי שֶׁדּוֹבֵר עַל צַדִּיק, לְסוֹף שֶׁנִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי כּל.
גמִי שֶׁמְּבַזֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם בְּעֵינֵי עַצְמוֹ, עַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה שֶׁשְּׁמוֹ אֵינוֹ שָׁכוּחַ מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וּבְנֵי אָדָם יִקְרְאוּ אֶת בְּנֵיהֶם בִּשְׁמוֹ.
דתִּקּוּן חֲצוֹת הוּא סְגֻלָּה לְכָבוֹד.
המִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִתְרוֹמֵם עַל יָדוֹ לְמַעְלָה, הוּא נַעֲשֲֶׂה מְפֻרְסָם.
ומִי שֶׁפּוֹגֵעַ בְּכָבוֹד שֶׁל צַדִּיקִים, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְחֻלְשָׁה.
זחִבּוּק הַסֵּפֶר תּוֹרָה מְסֻגָּל לְכָבוֹד.
חעַל־יְדֵי עֲנָוָה בָּא כָּבוֹד.
טלִפְעָמִים יֵשׁ לָאָדָם כָּבוֹד וּגְדֻלָּה בִּשְׁבִיל זְכוּת שֶׁל אֶחָד מִבְּנֵי בֵּיתוֹ.
ימִי שֶׁאוֹמֵר לא חָטָאתִי, הוּא מְבֻזֶּה בְּעֵינֵי כּל.
יארב הַבִּזְיוֹנוֹת הַבָּאִים עַל הָאָדָם הֵם בִּשְׁבִיל חַטְּאוֹת נְעוּרִים.
יבצִמָּאוֹן הַמֻּפְלָג הוּא סִימָן לִירִידַת הַכָּבוֹד.
יגמִי שֶׁמַּצִּיל סֵפֶר־תּוֹרָה מִשׁוּם דָּבָר הַמְאַבֵּד אוֹתוֹ, זוֹכֶה לְכָבוֹד.
ידאִישׁ נִכְבָּד – דְּבָרָיו קַיָּמִים.
טוכְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן כָּבוֹד לְאָדָם, תִּתֵּן כָּבוֹד גַּם לִמְשַׁמְּשׁוֹ.
טזכְּשֶׁנֶּחְטָטִים הַמֵּתִים, בְּיָדוּעַ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהָבִיא אֵיזֶה בִּזָּיוֹן עַל הַחַיִּים, וְנִתְהַפֵּךְ הַדָּבָר.
יזמִי שֶׁעוֹבֵר עַל צִוּוּי שֶׁל הַצַּדִּיק, הוּא נוֹפֵל מֵחֲשִׁיבוּתוֹ.
יחעַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד בָּא לִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
יטאָדָם שֶׁהוּא בַּחֲשִׁיבוּת אֵין צָרִיךְ לְבַזּוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע.
כצָרִיךְ לִתֵּן כָּבוֹד לַמַּלְכוּת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
כאעַל־יְדֵי כָּבוֹד שֶׁמְּכַבְּדִין אֶת הַתּוֹרָה, אָדָם נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאָיו.
כבכְּבוֹד הַנֵּס לָבוֹא בְּהַצְנֵעַ.
כגמִי שֶׁהוּא מְבֻזֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אוֹהֵב כְּזָבִים.
כדהַבְּגָדִים שֶׁל הָאָדָם מְכַבְּדִין אֶת הָאָדָם.
כההַכָּבוֹד תּוֹלֶה בַּנֶּפֶשׁ.
כוהַכָּבוֹד תּוֹלֶה בִּרְצוֹן הַלֵּב.
כזכְּשֶׁאַתָּה נִרְדָּף, תִּזְכֶּה לְכָבוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.
כחעַל־יְדֵי בִּקּוּר־חוֹלִים הַכּל מִתְכַּבְּדִין בּוֹ.
כטמִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ, לא יִזְכֶּה לְסֵפֶר, שֶׁיִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ.
חלק שני
אבְּנֵי אָדָם הַמְּכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה, בְּיָדוּעַ שֶׁהֵם מְהֻגָּנִים וְכֵן לְהֵפֶךְ.
בכָּל הַכָּבוֹד שֶׁל כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִכְלָלִים בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת, וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂה מְנוֹרָה וְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וּקְטרֶת וּשְׁמִירָה מִן מַאֲכָלִים טְמֵאִים, כָּל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מַחֲזִירִים אֶת הַכָּבוֹד שֶׁבְּתוֹכָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
גבָּזֶה שֶׁיּוֹצְאִין לִקְרַאת אָדָם חָשׁוּב, נִתְעוֹרְרִין עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם. גַּם עַל־יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים גַם־כֵּן.
דצָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה, שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.