תלמוד בבלי · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא

מסכת בבא בתרא · דף קז

461 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

הָתָם, עֲבוּד רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְמוֹכֵר וְנִיחָא לֵיהּ לְלוֹקֵחַ.

אִיתְּמַר: אַחִין שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן; רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת.

רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת – קָא סָבַר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, יוֹרְשִׁין הֵן.

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר – קָא סָבַר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת הָווּ, וּכְלוֹקֵחַ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת דָּמֵי.

רַב אַסִּי – מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי יוֹרְשִׁין הָווּ אִי לָקוֹחוֹת הָווּ, הִלְכָּךְ נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת.

אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכְתָא בְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא – מְקַמְּצִין. אַמֵּימָר אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וְהִלְכְתָא: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת.

תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שֶׁיָּרְדוּ לָשׁוּם – אֶחָד אוֹמֵר בְּמָנֶה, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּמָאתַיִם; אֶחָד אוֹמֵר בְּמָאתַיִם, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים בְּמָנֶה – בָּטֵל יָחִיד בְּמִיעוּטוֹ.

אֶחָד אוֹמֵר בְּמָנֶה, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּעֶשְׂרִים, וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשִׁים – נִדּוֹן בְּמָנֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: נִדּוֹן בְּתִשְׁעִים. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין.

מַאן דְּאָמַר נִדּוֹן בְּמָנֶה – מִילְּתָא מְצִיעֲתָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: נִדּוֹן בְּתִשְׁעִים – קָא סָבַר: הָא אַרְעָא –

עמוד ב

תִּשְׁעִין שָׁוְיָא; וְהַאי דְּקָאָמַר עֶשְׂרִים, דְּקָא טָעֵי עַשְׂרָה לַאֲחוֹרֵיהּ; וְהַאי דְּקָא אָמַר מָנֶה, קָא טָעֵי עַשְׂרָה לְקַמֵּיהּ.

אַדְּרַבָּה! הַאי אַרְעָא מְאָה וְעַשְׂרָה שָׁוְיָא; וְהַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי עַשְׂרָה לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר שְׁלֹשִׁים – קָא טָעֵי עַשְׂרָה לְקַמֵּיהּ! נְקוֹט מִיהַת תְּרֵי קַמָּאֵי בִּידָךְ, דְּמִתּוֹרַת מָנֶה לָא מַפְּקִי לֵיהּ.

אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין – קָא סָבְרִי: הַאי אַרְעָא – תִּשְׁעִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא שָׁוְיָא; הַאי דְּקָא אָמַר עֶשְׂרִים – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וְתִילְתָּא לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וְתִילְתָּא לְקַמֵּיהּ; וּבְדִין הוּא דְּלֵימָא טְפֵי, וְהַאי דְּלָא קָאָמַר, סָבַר: מִיסָּתַאי דְּקָא מְטַפֵּינָא כּוּלֵּי הַאי אַחַבְרַאי.

אַדְּרַבָּה, הָא אַרְעָא – מְאָה וּתְלֵיסַר וּתְלָתָא שָׁוְיָא; הַאי דְּקָאָמַר מָנֶה – קָא טָעֵי תְּלֵיסַר וּתְלָתָא לַאֲחוֹרֵיהּ, וְהַאי דְּקָאָמַר שְׁלֹשִׁים – טָעֵי תְּלֵיסַר וּתְלָתָא לְקַמֵּיהּ; וּבְדִין הוּא דְּקָאָמַר טְפֵי, סָבַר: מִיסָּתַאי דְּקָא מְטַפֵּינָא כּוּלֵּי הַאי אַחַבְרַאי! נְקוֹט מִיהַת תְּרֵי קַמָּאֵי בִּידָךְ, דְּמִתּוֹרַת מְאָה לָא מַפְּקִי לֵיהּ.

אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דַּאֲחֵרִים לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?! תָּנוּ דַּיָּינֵי גוֹלָה: עוֹשִׂין שׁוּמָא בֵּינֵיהֶן, וּמְשַׁלְּשִׁין. אָמַר רַב הוּנָא: הִלְכְתָא כְּדַיָּינֵי גוֹלָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: טַעְמָא דְּדַיָּינֵי גוֹלָה לָא יָדְעִינַן, הִלְכְתָא עָבְדִינַן כְּווֹתַיְיהוּ?!

מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״חֲצִי שָׂדֶה אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֲצִי שָׂדֵהוּ. ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן, וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְהוּא מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם הַגָּדֵר, חָרִיץ וּבֶן חָרִיץ. וְכַמָּה הוּא חָרִיץ? שִׁשָּׁה טְפָחִים. וּבֶן חָרִיץ – שְׁלֹשָׁה.

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לוֹקֵחַ נוֹטֵל כָּחוּשׁ שֶׁבּוֹ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: וְהָא אֲנַן ״מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן״ תְּנַן! אָמַר לֵיהּ: אַדַּאֲכַלְתְּ כַּפְנְיָיתָא בְּבָבֶל – תַּרְגֵּימְנָא מִסֵּיפָא,

דְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן וְנוֹטֵל חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם. וְאַמַּאי מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן? וְהָא ״חֶצְיָהּ בַּדָּרוֹם״ אָמַר לֵיהּ! אֶלָּא לִדְמֵי; הָכָא נָמֵי לִדְמֵי.

מְקַבֵּל עָלָיו מְקוֹם גָּדֵר כּוּ׳. תָּאנָא: חָרִיץ מִבַּחוּץ, וּבֶן חָרִיץ מִבִּפְנִים. וְזֶה וָזֶה אֲחוֹרֵי גָדֵר,

עוד במסכת בבא בתרא