מסכת בבא בתרא · דף כח
חֶזְקַת הַבָּתִּים, וְהַבּוֹרוֹת, וְהַשִּׁיחִין, וְהַמְּעָרוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת, וּבֵית הַבַּדִּין, וּבֵית הַשְּׁלָחִין, וְהָעֲבָדִים, וְכׇל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּירוֹת תָּדִיר – חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם.
שְׂדֵה הַבַּעַל – חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְאֵינָן מִיּוֹם לְיוֹם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה, שְׁלֹשָׁה בָּאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצַע; הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, וְחֹדֶשׁ בָּאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצַע; הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׂדֵה לָבָן, אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן – כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, וּמָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת קַיְיצוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שָׁמַעְתִּי מֵהוֹלְכֵי אוּשָׁא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: מִנַּיִן לַחֲזָקָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים? מִשּׁוֹר הַמּוּעָד – מָה שׁוֹר הַמּוּעָד, כֵּיוָן שֶׁנָּגַח שָׁלֹשׁ נְגִיחוֹת – נְפַק לֵיהּ מֵחֶזְקַת תָּם, וְקָם לֵיהּ בְּחֶזְקַת מוּעָד; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַכְלַהּ תְּלָת שְׁנִין – נְפַק לַהּ מֵרְשׁוּת מוֹכֵר, וְקָיְימָא לַהּ בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
אִי – מָה שׁוֹר הַמּוּעָד עַד נְגִיחָה רְבִיעִית לָא מִיחַיַּיב, הָכָא נָמֵי, עַד שָׁנָה רְבִיעִית לָא קָיְימָא בִּרְשׁוּתֵיהּ! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם מִכִּי נְגַח שָׁלֹשׁ נְגִיחוֹת – הָוֵי מוּעָד,
עמוד ב
וְאִידַּךְ, כִּי לָא נְגַח – מַאי לְשַׁלֵּם? הָכָא, כֵּיוָן דְּאַכְלַהּ תְּלָת שְׁנֵי – קָיְימָא לַהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ.
אֶלָּא מֵעַתָּה, חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה תֶּיהְוֵי חֲזָקָה! אַלְּמָה תְּנַן: כׇּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה, אֵינָהּ חֲזָקָה?
טַעְמָא מַאי – דְּאָמְרִינַן: דִּלְמָא כִּדְקָאָמַר הַשְׁתָּא; אִיהוּ לָא טָעֵין, אֲנַן לִיטְעוֹן לֵיהּ?!
מַתְקֵיף לַהּ רַב עַוִּירָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא תֶּיהְוֵי מֶחָאָה – דּוּמְיָא דְּשׁוֹר מוּעָד; מָה שׁוֹר הַמּוּעָד בְּפָנָיו בָּעֵינַן, אַף הָכָא נָמֵי בְּפָנָיו בָּעֵינַן!
הָתָם – ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו״ כְּתִיב; הָכָא – חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ, וְחַבְרָא דְּחַבְרָךְ – חַבְרָא אִית לֵיהּ.
וּלְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: רִיחֵק נְגִיחוֹתָיו חַיָּיב, קֵירַב נְגִיחוֹתָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן; אַכְלַהּ תְּלָתָא פֵּירֵי בְּחַד יוֹמָא – כְּגוֹן תְּאֵנָה, לֶיהֱוֵי חֲזָקָה!
דּוּמְיָא דְּשׁוֹר הַמּוּעָד, מָה שׁוֹר הַמּוּעָד בְּעִידָּנָא דְּאִית לֵיהּ הָא נְגִיחָה לֵיתָא לְהָא נְגִיחָה, הָכָא נָמֵי בְּעִידָּנָא דְּאִיתָא לְהַאי פֵּירָא לֵיתָא לְהַאי פֵּירָא.
אַכְלַהּ תְּלָתָא פֵּרֵי בִּתְלָתָא יוֹמֵי – כְּגוֹן צָלָף, לֶיהֱוֵי חֲזָקָה! הָתָם פֵּירָא מִיהָא אִיתֵיהּ, וּמִגְמָר הוּא דְּקָא גָמַר וְאָזֵיל.
אַכְלַהּ תְּלָתָא פֵּירֵי בִּתְלָתִין יוֹמֵי – כְּגוֹן אַסְפַּסְתָּא, לֶיהֱוֵי חֲזָקָה! הֵיכִי דָּמֵי – דְּקָדַיח וְאָכְלָה דְּקָדַיח וְאָכְלָה; הָתָם מִשְׁמָט הוּא דְּקָא שָׁמֵיט וְאָכֵיל.
אַכְלַהּ תְּלָתָא פֵּירֵי בִּתְלָתָא יַרְחֵי – כְּגוֹן אַסְפַּסְתָּא, לֶיהֱוֵי חֲזָקָה! מַאן הוֹלְכֵי אוּשָׁא – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכִי נָמֵי –
דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׂדֵה הַלָּבָן, אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן – כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, וּמָסַק אֶת זֵיתָיו, וְכָנַס אֶת קַיְיצוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים.
לְרַבָּנַן, מַאי?
אָמַר רַב יוֹסֵף, קְרָא כְּתִיב: ״שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם״ – שֶׁהֲרֵי נָבִיא עוֹמֵד בְּעֶשֶׂר, וּמַזְהִיר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא הָתָם עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן!