תלמוד בבלי · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא

מסכת בבא בתרא · דף כז

599 מילים · כ-4 דק׳ קריאה

בֵּית סְאָה בִּשְׁבִילָן. כַּמָּה הָווּ לְהוּ – תְּרֵי אַלְפֵי וַחֲמֵשׁ מְאָה גַּרְמִידֵי; לְכׇל חַד כַּמָּה מָטֵי לֵיהּ – תַּמְנֵי מְאָה וּתְלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא; אַכַּתִּי נְפִישִׁי לֵיהּ! דְּעוּלָּא לָא דָּק.

אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן לָא דָּק – לְחוּמְרָא; לְקוּלָּא – לָא דָּק מִי אָמְרִינַן?!

מִי סָבְרַתְּ בְּרִיבּוּעָא קָא אָמְרִינַן?! בְּעִיגּוּלָא קָא אָמְרִינַן!

מִכְּדֵי כַּמָּה מְרוּבָּע יוֹתֵר עַל הָעִיגּוּל – רְבִיעַ; פָּשׁוּ לְהוּ שְׁבַע מְאָה וְשִׁתִּין וּתְמָנְיָא; אַכַּתִּי פָּשׁ לֵיהּ פַּלְגָא דְאַמְּתָא! הַיְינוּ דְּלָא דָּק – וּלְחוּמְרָא לָא דָּק.

תָּא שְׁמַע: הַקּוֹנֶה אִילָן וְקַרְקָעוֹ – מֵבִיא וְקוֹרֵא. מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לֹא; שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

תָּא שְׁמַע: קָנָה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. הָא שְׁלֹשָׁה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; מַאי, לָאו כׇּל שֶׁהוּא? לָא; הָכָא נָמֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.

תָּא שְׁמַע, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – חַיָּיב בַּפֵּאָה וּבַבִּכּוּרִים, וְכוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל,

עמוד ב

וְנִקְנִין עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחִיטֵּי.

דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: כׇּל שֶׁהוּא. שְׁמַע מִינַּהּ.

תָּא שְׁמַע: אִילָן – מִקְצָתוֹ בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ בְּחוּץ לָאָרֶץ – טֶבֶל וְחוּלִּין מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגָּדֵל בְּחִיּוּב – חַיָּיב, הַגָּדֵל בִּפְטוּר – פָּטוּר.

עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: יֵשׁ בְּרֵירָה, וּמַר סָבַר: אֵין בְּרֵירָה;

אֲבָל גָּדֵל בִּפְטוּר – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר!

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּמַפְסִיק צוּנְמָא. אִי הָכִי, מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי? דְּהָדְרִי עׇרְבִי.

וּבְמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: אַוֵּירָא מְבַלְבֵּל, וּמָר סָבַר: הַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ קָאֵי.

וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה – וְתוּ לָא? וְהָא תְּנַן: מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר, עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה! אָמַר אַבָּיֵי: מֵיזָל – טוּבָא אָזְלִי, אַכְחוֹשֵׁי לָא מַכְחֲשִׁי אֶלָּא עַד שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, טְפֵי לָא מַכְחֲשִׁי.

כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: גַּזְלָן הוּא, וְאֵין מְבִיאִין מִמֶּנּוּ בִּכּוּרִים.

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּיצֶר, וְאֶחָד אִילָן הַנּוֹטֶה – מֵבִיא וְקוֹרֵא; שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.

מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ – קוֹצֵץ מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ, עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵישָׁה. וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין – כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל אִילַן סְרָק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת.

גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: אַבָּא שָׁאוּל – אַרֵישָׁא קָאֵי, אוֹ אַסֵּיפָא קָאֵי?

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בֵּית הַשְּׁלָחִין – אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַצֵּל רַע לְבֵית הַשְּׁלָחִין. שְׁמַע מִינַּהּ: אַרֵישָׁא קָאֵי! שְׁמַע מִינַּהּ.

אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״כׇּל אִילַן סְרָק״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַרֵישָׁא קָאֵי – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כׇּל אִילָן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַסֵּיפָא קָאֵי, אִילַן סְרָק מִיבְּעֵי לֵיהּ?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַרֵישָׁא קָאֵי? שְׁמַע מִינַּהּ.

מַתְנִי׳ אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָּמָל עוֹבֵר – וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה.

גְּמָ׳ מַאן תְּנָא דְּבִנְזָקִין – בָּתַר אוּמְדָּנָא דְּהַשְׁתָּא אָזְלִינַן?

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים – בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר, בִּכְדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת – וּטְעוּנַהּ אֲבָנִים.

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, הָתָם – זִימְנִין דְּמַפְחִית וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ, אֲבָל הָכָא – קַמָּא קַמָּא קָא קְיִיץ לֵיהּ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, אוֹ דִּלְמָא שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ?

פְּשִׁיטָא דְּשִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ! דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה נְפִישׁ, רַבָּנַן – בְּשִׁיעוּרָא דְרַבִּי יְהוּדָה הֵיכִי עָבְדִי? וְאֶלָּא מַאי, שִׁיעוּרָא דְרַבָּנַן נְפִישׁ? רַבִּי יְהוּדָה – בְּשִׁיעוּרָא דְּרַבָּנַן מַאי עָבֵיד? אֶפְשָׁר דִּגְחִין וְחָלֵיף תּוּתֵיהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקוֹלֶת, מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. תָּנָא: מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה. פְּשִׁיטָא, ״מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה״ תְּנַן!

אִי מִמַּתְנִיתִין, הֲוָה אָמֵינָא: דִּלְמָא מַיְיתֵי עוֹרֵב טוּמְאָה וְשָׁדֵי הָתָם, וְסַגְיָא בְּדַחְלוּלִי בְּעָלְמָא; קָא מַשְׁמַע לַן:

הַדְרָן עֲלָךְ לָא יַחְפּוֹר

עוד במסכת בבא בתרא