תלמוד בבלי · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא

מסכת בבא בתרא · דף לו

580 מילים · כ-4 דק׳ קריאה

״לְדִידִי אֲמַר לִי גּוֹי, דְּמִינָּךְ זַבְנַהּ״ – מְהֵימַן. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ גּוֹי אָמַר – לָא מְהֵימַן, וְאִילּוּ אָמַר יִשְׂרָאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּגוֹי – מְהֵימַן?!

אֶלָּא אָמַר רָבָא, אִי אָמַר יִשְׂרָאֵל: ״קַמֵּי דִּידִי זַבְנַהּ גּוֹי מִינָּךְ, וְזַבְּנַהּ נִיהֲלִי״ – מְהֵימַן, מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא זְבֵינְתַּהּ מִינָּךְ.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָקֵיט מַגָּלָא וְתוּבַלְיָא, וְאָמַר: ״אֵיזִיל אֶיגְזְרֵהּ לְדִקְלָא דִפְלָנְיָא, דִּזְבֵנְתֵּיהּ מִינֵּיהּ״ – מְהֵימַן, לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְמִיגְזַר דִּקְלָא דְּלָאו דִּילֵיהּ.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּאַחְזֵיק מִגּוּדָא דַעֲרוֹדֵי וּלְבַר, לָא הָוֵי חֲזָקָה. מַאי טַעְמָא? מֵימָר אָמַר: כֹּל דְּזָרַע נָמֵי עֲרוֹדֵי אָכְלִי לֵיהּ.

וְאָמַר רַב יְהוּדָה: אֲכָלָהּ עׇרְלָה – אֵינָהּ חֲזָקָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֲכָלָהּ עׇרְלָה, שְׁבִיעִית וְכִלְאַיִם – אֵינָהּ חֲזָקָה.

אָמַר רַב יוֹסֵף: אַכְלַהּ שַׁחַת – לָא הָוֵי חֲזָקָה. אָמַר רָבָא: וְאִי בְּצַוַּאר מָחוֹזָא קָיְימָא – הָוֵי חֲזָקָה.

אָמַר רַב נַחְמָן: תַּפְתִּיחָא – לָא הָוֵי חֲזָקָה. אַפֵּיק כּוֹרָא וְעַיֵּיל כּוֹרָא – לָא הָוֵי חֲזָקָה.

וְהָנֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא – לָא מַחְזְקִי בַּן, וְלָא מַחְזְקִינַן בְּהוּ.

וְהָעֲבָדִים וְכוּ׳. עֲבָדִים יֵשׁ לָהֶם חֲזָקָה?! וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַגּוֹדְרוֹת – אֵין לָהֶן חֲזָקָה! אָמַר רָבָא: אֵין לָהֶן חֲזָקָה לְאַלְתַּר, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן חֲזָקָה לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

אָמַר רָבָא: אִם הָיָה קָטָן מוּטָּל בַּעֲרִיסָה – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה לְאַלְתַּר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ אִימָּא; מַהוּ דְּתֵימָא: נֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִימֵּיהּ עַיֵּילְתֵּיהּ לְהָתָם; קָמַשְׁמַע לַן – אִימָּא לָא מְנַשְּׁיָא בְּרָא.

הָנְהוּ עִיזֵּי דַּאֲכַלוּ חוּשְׁלָא בִּנְהַרְדְּעָא. אֲתָא מָרֵי חוּשְׁלָא, תַּפְסִינְהוּ, וַהֲוָה קָא טָעֵין טוּבָא. אֲמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: יָכוֹל לִטְעוֹן עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן – דְּאִי בָּעֵי, אָמַר: לְקוּחוֹת הֵן בְּיָדִי. וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַגּוֹדְרוֹת – אֵין לָהֶן חֲזָקָה! שָׁאנֵי עִיזֵּי, דִּמְסִירָה לְרוֹעֶה.

וְהָא אִיכָּא צַפְרָא וּפַנְיָא! בִּנְהַרְדְּעָא טַיָּיעִי שְׁכִיחִי, וּמִיְּדָא לִידָא מְשַׁלְּמִי.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְכוּ׳. לֵימָא נִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: נִיר לָא הָוֵי חֲזָקָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: נִיר הָוֵי חֲזָקָה?

וְתִסְבְּרָא?! לְרַבִּי עֲקִיבָא – מַאי אִירְיָא חוֹדֶשׁ?

עמוד ב

אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד נָמֵי! אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא – נִיר לָא הָוֵי חֲזָקָה; וְהָכָא – פֵּירָא רַבָּא וּפֵירָא זוּטָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

תָּנוּ רַבָּנַן: נִיר – אֵינוֹ חֲזָקָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: הֲרֵי זֶה חֲזָקָה. מַאן ״יֵשׁ אוֹמְרִים״? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי אַחָא הִיא – דְּתַנְיָא: נָרָהּ שָׁנָה, וּזְרָעָהּ שְׁתַּיִם, נָרָהּ שְׁתַּיִם, וּזְרָעָהּ שָׁנָה – אֵינָהּ חֲזָקָה. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁאֵלִית כׇּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְאָמְרוּ לִי: נִיר – הֲרֵי זֶה חֲזָקָה. אֲמַר לֵיהּ רַב בִּיבִי לְרַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: נִיר הָוֵי חֲזָקָה? לָא עֲבִיד אִינִישׁ דְּכָרְיבוּ לֵיהּ לְאַרְעֵיהּ – וְשָׁתֵיק. וּמַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: נִיר לָא הָוֵי חֲזָקָה? מֵימָר אָמַר: כֹּל שִׁיבָּא וְשִׁיבָּא דִּכְרָבָא, לְעַיֵּיל בֵּיהּ.

שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי פּוּם נַהֲרָא לְרַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ, נִירָא – הָוֵי חֲזָקָה, אוֹ לָא הָוֵי חֲזָקָה? אֲמַר לְהוּ, רַבִּי אַחָא וְכׇל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אָמְרִי: נִיר – הֲרֵי זֶה חֲזָקָה.

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: רְבוּתָא לְמִיחְשַׁב גַּבְרֵי?! הָא רַב וּשְׁמוּאֵל בְּבָבֶל, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמְרִי: נִיר לָא הָוֵי חֲזָקָה!

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא – מַתְנִיתִין הִיא; רַב – מַאי הִיא? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם. ״מִיּוֹם לְיוֹם״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי נִיר – דְּלָא?

שְׁמוּאֵל – מַאי הִיא? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּגְדּוֹר שָׁלֹשׁ גְּדֵירוֹת, וְיִבְצוֹר שָׁלֹשׁ בְּצִירוֹת, וְיִמְסוֹק שָׁלֹשׁ מְסִיקוֹת. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: דֶּקֶל נַעֲרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – שֶׁעוֹשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּשָׁנָה.

אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׂדֵה הַלָּבָן. אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נִשְׁמַע לְרַבָּנַן, הָיוּ לוֹ שְׁלֹשִׁים אִילָנוֹת – מִמַּטַּע עֲשָׂרָה לְבֵית סְאָה; אָכַל עֲשָׂרָה בְּשָׁנָה זוֹ, וַעֲשָׂרָה בְּשָׁנָה זוֹ, וַעֲשָׂרָה בְּשָׁנָה זוֹ – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.

עוד במסכת בבא בתרא