מסכת בבא בתרא · דף קה
בִּטֵּל ״מִדָּה בְּחֶבֶל״ ״הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר״; דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס.
גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל אָמַר רַב: חוֹלְקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל בֶּן נַנָּס. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: מַעֲשֶׂה בְּצִיפּוֹרִי, בְּאֶחָד שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זְהוּבִים לְשָׁנָה – דִּינַר זָהָב לְחֹדֶשׁ;
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי, וְאָמְרוּ: יַחְלוֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר!
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ, וְאִיכָּא לְמֵימַר פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ. אֲבָל הָכָא, דְּוַדַּאי קָא הָדַר בֵּיהּ, אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי בֶּן נַנָּס, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: הַלֵּךְ אַחַר פָּחוֹת שֶׁבַּלְּשׁוֹנוֹת.
״זוֹ״ – וְלָא סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּסְּאָה הָאַחֲרוֹנָה.
״כּוֹר בִּשְׁלֹשִׁים – סְאָה בְּסֶלַע אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה. אֶלָּא ״זוֹ״ – וּסְבִירָא לֵיהּ.
וּמִי סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בְּבָא בָּאֶמְצַע הַחֹדֶשׁ עָסְקִינַן; אֲבָל בָּא בִּתְחִלַּת הַחֹדֶשׁ – כּוּלּוֹ לַמַּשְׂכִּיר. בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ – כּוּלּוֹ לַשּׂוֹכֵר!
עמוד ב
אֶלָּא לְעוֹלָם ״זוֹ״ – וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. וְהָתָם טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם דְּתָפֵיס,
הָכָא נָמֵי – הָא תָּפֵיס.
אָמַר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: ״אִיסְתֵּרָא, מְאָה מָעֵי״ – מְאָה מָעֵי. ״מְאָה מָעֵי, אִיסְתֵּרָא״ – אִיסְתֵּרָא.
מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – תְּפוֹס לָשׁוֹן אַחֲרוֹן? הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא – דְּאָמַר רַב: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה יָהֵיבְנָא כּוּלֵּיהּ לְמַשְׂכִּיר!
אִי אִיתְּמַר הָא וְלָא אִיתְּמַר הָא, הֲוָה אָמֵינָא: מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ. אֲבָל הָכָא, מַהוּ דְּתֵימָא פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ; קָא מַשְׁמַע לַן.