ראשי›מאגר ההלכות›הלכות כלליות
הלכות הלכות כלליות · עמוד 6
780 הלכות בנושא הלכות כלליות, כל אחת עם מקור. לחצו על הלכה כדי לקרוא אותה במלואה.
780 הלכות · עמוד 6 מתוך 7
- תנאים לחיוב הצלת ממון חבירוכשחבירו אינו במקום [או שאינו יכול לבד]. כשכרוך בהוצאות, ישלם ואח"כ חייב הבעלים לשלם לו. כשממהר, והפסדו יהיה גד…
- המוצא כלב או חתול רעהמוצא כלב או חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים. (שו"ע חו"מ סי' רסו ס"ד, ילקו"י קצוש"ע חו"מ סי' רנט …
- מהו זוטו של יםמקומות יש בשפת הים שדרך הים לחזור לאחריו עשרה או ט"ו פרסאות פעמיים ביום ושוטף כל מה שמוצא בדרך בחזרתו, וכן עוש…
- דוגמאות נוספות כדינו של זוטו של ים(באופן שאין הבעלים או מי מכוחו יוכל להצילו) שריפה גדולה שהבעלים ברחו, וקודם שנשרף הצליח להציל דברים. המציל מן …
- המנהג למעשה באבידותאדם שמצא מציאה עם סימנים, ומיד פרסם כדין, ועבר זמן רב, ולא באו לקחתו, הורו האחרונים שירשום על פתק מצאתי כך וכך…
- אחר שקיעת החמה עד צה"כאף אם שקעה החמה יכול לאומרו עד צאת הכוכבים (13.5 דק' אחר השקיעה). (מט"א סי' תקצח ס"ד)…
- בור עם דגים או נהר ללא דגיםיש להעדיף נהר או מעיין אף ללא דגים מאשר בור מים עם דגים. (הגר"מ מאזוז זצ"ל)…
- 'תזכור היום לזרע ידידך'בנוסח אל ארך אפים צריך לומר גדולת רחמיך וחסדיך "תזכור היום לזרע ידידך". (שו"ת יבי"א ח"ח או"ח סי' יא אות כג)…
- חיוב כוונה בי"ג מידותיש מי שסובר שאם אמר הי"ג מידות מבלי להבין ולכוון כוונתם, אינו זוכה במעלתן (כה"ח סי' קלא בשם הברכי יוסף)…
- מטרת ועיקר הי"ג מידותעיקר מטרת הי"ג מידות, היא בכדי שהאדם יכיר את מידותיו של הקב"ה, ויקנה את אותם המידות לעצמו להשתמש בהם בחיי היום…
- להסמיך את הי"ג מידות לוידויאחר הוידוי תכף יאמר ויעבור וי"ג מידות. (בא"ח פר' כי תשא הל' א)…
- היחיד לומר אל מלךמותר ליחיד לומר אל מלך למרות שאומר שם זכור "לנו" היום וכו' (חזו"ע ימים נוראים עמ' ל), ובני אשכנז אין אומרים אל…
- יחיד לומר י"ג מידותאין היחיד רשאי לומר י"ג מידות, ואם בא לאומרם יקרא בטעמי המקרא. (שו"ע או"ח סי' תקסה ס"ה, משנ"ב ס"ק יב, שו"ת אג"…
- המתוודה והציבור התחילו י"ג מידותמי שעדיין מאריך בוידוי, והציבור כבר אומרים הי"ג מידות, יפסיק אמירת הוידוי ויאמר עם הציבור י"ג מידות. (שו"ת שבט…
- אשכנזי המתפלל עם ספרדיםאשכנזי הנוהג שלא לומר בכל יום וידוי ושלוש עשרה מידות, ומתפלל עם ספרדים האומרים י"ג מידות קודם נפילת אפיים, צרי…
- ספרדי המתפלל עם אשכנזיםספרדי המתפלל במניין של בני אשכנז שאינם אומרים וידוי ונפל"א בכל יום, אומר ביחידות את הוידוי ונפל"א בטעמי המקרא.…
- להפסיק בין בשם ל-ה' בי"ג מידותצריך להפסיק מעט בין בשם לבין ה'. (משנ"ב סי' תקפא סק"ד)…
- להפסיק בין ה' לה' בי"ג מידותצריך להטעים הפַסק שבין ה' לה', ומי שאינו עושה כן עונשו רב. (רבנו בחיי פר' כי תשא, מאמ"ר בדברי מרדכי סי' קלא, מ…
- לשחות מעט באמירת 'ויעבור'א"צ להגביה רגליו, כמו שעושים בקדושה, אלא יישר רגליו ויאמר הי"ג מידות בכוונה וכשאומר 'ויעבור ה'על פניו' ישחה [י…
- לאומרם מתוך הסידורכשאומרים את הי"ג מידות [אם אומרם בעל פה] יש מדקדקים לצייר אותם במחשבה כמו שכתובים בסידור, והוא מנהג יפה. (בא"ח…
- לאומרו בקול רםיש מי שלומד שאמירת הי"ג מידות צריכה להאמר בצעקה ובקול גדול, ובלבד שלא ילעגו לו. (פרקי דר"א פרק מו, שלמי ציבור …
- אמירת פס' 'וסלחת לעוננו' אחר י"ג מידותהמנהג לומר תיכף אחר שהשלים מניין הי"ג מידות, 'וסלחת לעוננו ולחטתנו ונחלתנו' בלי הפסק, להודיע כי הברית כרותה לה…
- התוקע באמירת י"ג מידותנראה שעדיף שהתוקע יתחיל אמירת הי"ג מידות עם הציבור [באופן שהוא זריז בדיבורו וכוונתו] ומיד שיסיים בעוד שהם ממשי…
- לקנות ד' מינים לעצמואע"פ שרשאי לצאת י"ח ב-ד' מינים של חבירו מ"מ ראוי להדר לקנות כל אחד ד' מינים לעצמו, לנענוע ולהושענות, ובפרט שבנ…
- מצווה בו יותר מבשלוחומלכתחילה יש לאדם להדר לילך בעצמו לקנות ד' מינים ולא לשלוח שליחים לקנות לו, אע"פ שיש לו בזה טירחה מרובה, ולפום …
- לשלם על ד' מיניםראוי לאדם שלא לקבל ד' מינים במתנה אלא ישתדל על כל פנים לשלם עליהם משהו. (שו"ת תורה לשמה סי' נ, ע"פ הזוה"ק פר' …
- לקח תמורת חובלכאורה הקונה ד' מינים מאדם שחייב לו כסף, בהגבהת החפץ בזה הוא פורע את חובו, והוי קניין גמור, ונחשב לו כ'לכם' גמ…
- עשיר ועני בתוספת שלישאפילו הוא עשיר אינו צריך להוסיף יותר משליש אלא אם כן ירצה, וכמו כן אם מצבו הכלכלי קשה קצת אין עליו מצוה להוסיף…
- קניית ד' מינים מהודרים או מתנה לאשהמי שמצבו הכלכלי דחוק ואין לו אפשרות לקנות גם ד' מינים מהודרים וגם מתנה לאשה, יש לו לקנות ד' מנים כשרים והשאר י…
- מנהג בני אשכנזמנהג בני אשכנז לברך על סעודה עם פת גם אם אוכל רק יותר כביצה פת, וכן על יותר מכביצה מזונות. (רמ"א סי' תרלט ס"ח,…
- מכונה עם רשת פגומהמכונה שנפגמה הרשת שעל סכינה, אסור להשתמש בה כלל לכל הדעות.…
- האופנים שמותר לספר דבר הנאמר באפי ג'המדבר בפני שלושה או יותר. (שעי"כ נזהר יותר) שאינו גנאי גמור. (הנשמע לשתי פנים) שלא יהיה ניכר בדיבור ותנועותיו …
- ודווקא שידע מעצמו שנאמר באפי תלתאשהאפי תלתא השומעים, אינם יראי שמים. דווקא באותה העיר (ואולי בימינו שאני) בתנאי שלא הזהיר שלא יגלו. שלא יוסיף א…
- גילוי סוד של אחרדבר שנאמר לאדם בחשאי או שהראה לו קפידא בפרסום כגון שסיפר לו בצינעה, ואף שאין ריעותא בדבר זה, מ"מ מידת חסידות ו…
- להתרחק מהמחלוקתיש להתרחק מאוד מהמחלוקת שגורמת עניות ומחלות, ומביאה צרות רבות לביתו של האדם, ומי שמכניס עצמו במחלוקת הקב"ה מאב…
- לספר לחברו דבר רע על אחראסור מהתורה לספר כל גנות ואפילו היא אמת גמור, ואפילו ביחידי, ואפילו בפני מי שמספר עליו (והוא מרגיל עצמו לעזות …
- פרסום מכתב לשם השפלת כותבוהמקבל מכתב מחברו אסור לו להראותו לחברו, אם בכוונתו ללעוג לכותבו, [כגון שגיאות או כתיבה ברמה נמוכה, וכד'] גם אם…
- לאווין שעובר בהם המדבר והשומע לשה"רלא תלך רכיל בעמך. לא תשא שמע שווא. השמר לך בנגע הצרעת. לפני עוור לא תתן מכשול. השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך. ל…
- ארורין שמקבל המספר ושומע לשה"רארור מכה רעהו בסתר. ארור משגה עוור בדרך. ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. ארור מקלה אביו ואמו. (באביו ואמו…
- לשמוע בכדי להוכיח שהדברים שקראדם השומע נימת דיבור גנאי על חבירו, ויכול להוכיח למספר שדברי שקר הם, מצווה עליו לשמע הדברים בכדי להשקיט אפו מע…
- החובה לדון לכף זכותאדם הרואה או שומע על חבירו דבר גנות, בין במעשים של בין אדם למקום, ובין מעשים של בין אדם לחברו, אם יש אפשרות לש…
- סיכום המחלות שצריך להודיע עליהם- כל מחלה העשויה לגרום בעיות בשלום בית. - המחלה הידועה. - מחלת הנפילה. - חסרון איבר פנימי. - חולי נפש, שלא עבר…
- לספר לבנו או חברו שלא יתחבר עם פלוניהרואה מידה מגונה בילד או אדם מסוים, כגון שהוא כעסן או גאוותן או בטלן וכד', יכול לספר דבר זה לבנו או תלמידו ולה…
- שהמוחל לא יהיה אכזרימי שבאים לבקש ממנו מחילה על ששמעו עליו לשה"ר, יקבל הפיוס וימחל בלב שלם ולא יהיה אכזרי, ובכך ינהגו עמו משמים, ו…
- שלושה שאכלו ואחד רוצה לברךשלושה שאכלו כאחד ונתחיבו בזימון, אין היחיד יכול לכוף את השניים לזמן באמצע סעודתם בכדי לצאת לדרכו, אלא צריך להמ…
- השומע זימון ולא אכל עמהם כללהנקלע למקום שמזמנים, יענה עמהם: "ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד", ובעשרה אומר: "ברוך אלוקינו ומבורך שמו תמיד ל…
- חיוב זימון בשלושההיו המסובין שאכלו לחם שלושה, חייבים בזימון, ואין רשות לאחד מהם לברך לעצמו ללא זימון. (שו"ע או"ח סי' קצב ס"א)…
- הנוסח כשהמסובים רבים מאודמעל עשרה לעולם מברך כבעשרה, אפילו ברבבות.…
- מי שלא שמע את המזמן אלא רק את העוניםבדיעבד מי ששמע את העונים עונים לזימון, יכול לענות עמהם ויצא י"ח זימון. (משנ"ב קצה ס"ק יא)…
- פועל האוכל בעשרה ומתעכבים בזימוןפועל העושה מלאכתו אצל בעל הבית חייב ג"כ בזימון, אך כשאוכל עם אנשים אחרים והוא גמר סעודתו לפני אחרים לא ימתין ע…
- לחזר אחר הזימוןמצווה לחזר אחר זימון, ולכך שניים שאכלו יתאמצו שישב שלישי עמהם, ומלכתחילה לאכול לחם, ולכל הפחות מיני מזונות או …
- צירוף שלישי בסיום הסעודהשניים שאכלו וסיימו את סעודתם, כל עוד ולא סילקו עצמם מהאוכל (כגון: שאמרו באו נברך, או שעשו מים אחרונים) ועדין א…
- חובת זימון בעשרהאם ישבו לאכול עשרה או יותר יחד, הרי הם חייבים לזמן בשם, ואין לאחד מהם לברך לעצמו. (שו"ע או"ח סי' קצב ס"א)…
- לחזר אחר זימון בעשרהמצווה לחזר אחר זימון בעשרה, ולכך אם אוכלים תשעה בני אדם, ישתדלו מאוד להשיג עשירי שיאכל איתם בכדי שיזמנו בשם, ו…
- להיחלק ל-ב' זימוניםעשרה שאכלו אסורים להתחלק ל-ב' קבוצות ולזמן שלא בשם כל אחת לעצמה [אם לא התכוונו או התנו כך קודם הסעודה], ורק אם…
- כריעה או התרוממות בעת הזכרת 'אלוקינו'יש אומרים שאין לכרוע כשאומר אלוקינו, בנוסח הזימון בעשרה וטעמם משום שאין לנו לכרוע במקום שלא תיקנו חז"ל (אורל"צ…
- זימון נשים על כוסנשים המזמנות לעצמן מעיקר הדין יכולות לזמן על כוס יין (כדאיתא בזוה"ק פר' כי תשא דף קצ רע"א) אולם כתבו הפוסקים ש…
- ללמד את אשתו ובנותיו חיוב זהיש לאדם ללמד את אשתו ובנותיו, שכשהן אוכלות בסעודה שיש שם ג' גברים, לשים לב לענות לזימון בסיום הסעודה, שחובה על…
- לדאוג לקרא לאשה עסוקה לשמוע זימוןאנשים העושים זימון, יש להם לראות שכל הבנות הגדולות בבית נמצאות בשולחן, ואם יש אחת מהן שהלכה להכין קינוחים או ל…
- עשר נשים לזמן לעצמן כשיש עשרה אנשיםסעודה גדולה שיש בה עשרה אנשים ויותר, וכן עשר נשים ויותר, אין לנשים לצאת ולזמן בנפרד, שהרי הם מפקיעים מעצמן זימ…
- צירוף אשה לשני אנשים לזימוןהמנהג פשוט כיום שאין לצרף אשה אחת או שתיים לשני אנשים, בין לזימון בשלושה ובין לזימון בעשרה, ואפילו אשתו או בנו…
- שלושה אנשים ושלושה נשים להיחלקסעודה שיש בה שלושה אנשים ושלוש נשים, יכולים אלו לזמן לעצמם ואלו לזמן לעצמן. (משנ"ב סימן קצט ס"ק יח) [ויל"ע בזה…
- שלושה אנשים ושלוש נשים שהלך אחדסעודה שיש בה שלושה אנשים ושלוש נשים, ואחד מהאנשים הלך לדרכו ללא זימון, נראה שבכה"ג אע"פ שנתחייבו בזימון של ג' …
- לצאת לטיש, ולהפקיע חיוב הזימון מהנשיםמותר לחסיד לסיים סעודתו בביתו ולהמשיכה בטיש אצל האדמו"ר ולברך שם, ואין בזה איסור שמפקיע מהנשים שבביתו חובת הזי…
- ללמד לאשתו ובנותיו לזמןיש לאדם ללמד את אשתו ובנותיו, שכשהן אוכלות בשלוש נשים ומעלה שיזמנו, ומכל מקום גם אם הם עשרה לא יזמנו בשם [נברך…
- קטנה שבירכהקטנה שעברה ובירכה אין לצרפה לזימון, אחר שסיימה, כהדין בזימון אנשים.…
- עשר נשים שאכלו יחדעשר נשים שאכלו יחד, ואפילו מאה אינן מזמנות בשם [נברך לאלוקינו], ולעולם מזמנות רק כהנוסח בזימון בשלושה. (בא"ח ש…
- בן אשכנז לענות בצירוף קטןאם אחד הנוהג כהרמ"א נכנס אצל הנוהגים כהשו"ע ומצאן כשהם באים לזמן בעשרה ע"י צירוף קטן באופן שלדעת הרמ"א אין חיו…
- פת, ירק, וקטןשני גדולים שאחד מהם אכל פת והשני אכל ירק וכד', והשלישי הוא קטן, אין לזמן בכה"ג, אלא צריך ששלושתם יאכלו פת.…
- ספרדי, אשכנזי, וקטן, שאכלו יחדאשכנזי אחד, וספרדי אחד, שאכלו לחם, והיה עמהם קטן (בין אם הוא ספרדי או אשכנזי) לא יזמנו יחד. (שו"ת מים חיים הלו…
- צירוף קטן לזימון בעשרהקטן הנזכר לדעת בני ספרד מצטרף (לבדו, ולא שני קטנים) גם לזימון בעשרה, אם אכל לחם.…
- קטן אינו מזמןהגם שלדעת בני ספרד קטן מצטרף לזימון מכל מקום אינו יכול להיות המזמן בעצמו, אלא רק לענות לזימון.…
- זימון קטנים לעצמןקטנים אינם מזמנים לעצמן. (משנ"ב סי' קצט ס"ק יג, מאמ"ר סק"ב, יפה ללב ח"א סק"ב, כה"ח קצט אות יח, הלכ"ב עמ' קכו)…
- צירוף קטן ל-ב' גדוליםלדעת בני ספרד - בכדי שקטן יצטרף לזימון בין בשלושה ובין בעשרה, צריך ב' תנאים, א. שהגיע לגיל 6 - 9 (עונת הפעוטות…
- קטן שעבר ובירך לצרפו לזימוןנראה שקטן שעבר ובירך, אין לצרפו לזימון כבגדול שעבר ובירך.…
- צירוף ב' קטנים לזימוןאין לצרף יותר מקטן אחד, בין בזימון שולשה ובין בזימון בעשרה.…
- קטן שאכל ירק לצרפו לשלושהיש מי שכתב שבדיעבד ניתן לצרף לשניים גדולים שאכלו לחם קטן שאכל כזית ירק וכד'.…
- אותיות המורות על מספראם כתב אות מ שהיא ידועה שמורה על מספר ארבעים, או שכ' מ' עם מקו' המורה קיצור למילה "מעשר" עובר רק באיסור דרבנן.…
- כתב ב' אותיות ב-ב' דפים במחברתאם כתב ב' אותיות ב-ב' דפי פנקס והן נקראים זה עם זה חייב חטאת, והוא איסור דאורייתא. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ו)…
- כתב ב' אותיות ב-ב' דפים נפרדיםאף על פי שכתב על ב' דפים נפרדים ואפי' בשני מקומות שונים מכיוון שאינו מחוסר מעשה הקרבתן, ועובר על איסור תורה. (…
- כתב ב' אותיות אחת ברצפה ואחת בתקרההכותב ב' אותיות באופן שאינן נקראים זה עם זה, עובר באיסור דרבנן. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז)…
- כתב "ראי"כתב ראי (דהיינו שכותב הפוך) נחשב ככתיבה כלאחר יד ואסור מדרבנן, וכשכותב כן על זכוכית שיכולים להופכה, יש להסתפק …
- כתב "סתר"הכותב כתב סתר כגון שכותב עם חֵלב או שומן שאינו ניכר על הדף עד שמקרבו לאור וכד', אם בזמן הכתיבה ניכר הכתב עובר …
- העביר צבע שחור על צבע אדוםאם העביר דיו על גבי סיקרא, חייב שתיים אחת משום כותב, ואחד משום מוחק. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ג)…
- העביר צבע אדום ע"ג שחורהמעביר צבע אדום על צבע שחור קיים, עובר רק באיסור דרבנן. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ג)…
- ניקד אות אחת שתהיה בעלת משמעותהמנקד אותיות קיימות שעל ידי כך משתנה משמעות המילה, אף על פי שעל ידי הניקוד אפשר לקרא משמעות של מילה שלמה עובר …
- כותב אות אחת על דף שיש תחתיו קופיהכותב על הנייר שיש תחתיו נייר קופי נראה שחייב מהתורה, אף שכתב רק אות אחת הרי התוצאה שנכתב ב' אותיות. (חזו"ע ש"…
- כתב אשורית בלא תיוגמכיוון שגט אינו צריך תיוג משמע שחשיב כתיבה אף בלא הזיונין, ולכך הכותב אותיות בלא תיוג בגט חייב חטאת.…
- חילק אות אחת לשני אותיותאם מחק הגג של אות ח אשורית ונעשה שני זיינין, או שמחק החיבור של אות מ ונעשה כ ו-ו, אם הוא צריך לזה חייב חטאת. (…
- חילק מילה ארוכה לשני מיליםאדם שמחק אות אחת מתוך מילה ארוכה ונעשה שני מילים בעלי משמעות חייב מדאורייתא, גם משום מוחק וגם משום כותב. (ע"פ …
- הכותב מספריםאף הכותב מספרים נחשב ככתיבה והוא איסור תורה וחייב חטאת. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ד)…
- הכותב אות אחתאף אם כתב אות אחת לעצמה עובר באיסור דרבנן, ולכולי עלמא אינו חייב על זה חטאת. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ד, והבא"…
- הכותב אותיות רבותבכתיבת כל ב' אותיות היא מלאכה בפני עצמה ועובר באיסור תורה. (ט"ז אה"ע סי' קכג סק"ט)…
- השולט בשתי ידיוהשולט בשתי ידיו עובר על כתיבתו בין בשמאל ובין בימין באיסור דאורייתא. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז, מנוחת אהבה ח"…
- כתיבה בשינויהכותב בשינוי כגון ביד שמאל, ומרפקו, בגב היד, וברגלו, עובר באיסור דרבנן. (המשנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז, חזו"ע ש"ה…
- העביר קולמוס ע"ג כתבאם העביר כתב על גבי כתב עובר איסור דרבנן. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ג)…
- קיפול הדף בצד הספר לסימןמותר לקפל ספר שלומד בו (אוזן) אף על פי שעל ידי הקיפול נוצר רושם ואין בזה משום כותב. (חזו"ע ש"ה עמ' קעא)…
- במכונת כתיבהכתיבה במכונת כתיבה איסורה מדאורייתא. (נשמת אברהם ח"ד עמ' נה, חזו"ע ש"ה עמ' קמא)…
- כתיבה על השולחן ע"י משקיןיש להיזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השולחן, ומכאן שצריך להיזהר כשנשפך משקה על השולחן שיזהר שלא יצייר במשקין צ…
- כתיבה על החלון כשיש בו אדיםבימות החורף שנוצר אדים על החלון יזהר שלא יצייר ויכתוב משום שעובר באיסור דרבנן. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כ, שעה"צ שם)…
- עשיית פס על חלון עם אדיםלהעביר קו על החלון מותר, וכמובן כשאין כוונתו לציור וכתיבה. (חזו"ע ש"ה עמ' קמח)…
- כתיבה בחול או באפריש להיזהר שלא לכתוב באצבעו באפר והוא הדין על גבי חול. (שו"ע או"ח סי' שמ ס"ד, ובמשנ"ב סק"כ)…
- לעגל סלט חומוס לפני הגשתומעיקר הדין מותר להחליק סלט חומוס לפני הגשתו לשולחן, ואין בזה משום ממחק או משום כותב או לש, והמחמיר תע"ב. (רמ"א…
- כתיבה אותיות באווירמותר לרשום באוויר כמין אותיות. (רמ"א סי' שמ ס"ד)…
- כתיבה באצבעות למול השמש שיראה בצל על הקרקעמותר לעשות צל בצורת אותיות הואיל ואינו מתקיים אלא לפרק זמן קצר. (חוט שני ח"א פ"כ סוף סק"א)…
- שירטוט בידו על שולחןכתיבה שאינה ניכרת כגון שמצייר או כותב בידו [ללא לחות כל שהיא] על השולחן [וכן מה שמשחקים הילדים שהאחד מצייר על …
- מחק אות אחתרק אם מחק כדי כתיבת ב' אותיות עובר באיסור תורה, אך באות אחת עובר איסור דרבנן. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז בסופו…
- מחק אות אחת גדולהאף אם מחק אות אחת גדולה כשיעור מקום שיכול לכתוב שם ב' אותיות עובר באיסור תורה. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז בסופ…
- הפרדת פסוק ע"י פתיחת דלתות היכל ופרוכתאדם שהוזמן לפתוח ההיכל או פרוכת (הנחלקת לשניים) ועליו פסוק ובעת פתיחתו נחלקת המילה, מותר לו לפתחו שדבר זה יותר…
- משחק מגנטים וקובייה הונגריתיש לאסור לכתוב ולצייר (אך באקראי מותר) במשחק מגנטים (כדורים מגנט הנמשכים ע"י עיפרון) וקובייה הונגרית משום איסו…
- פאזל עם מילים וציורים לחברויש מי שמתיר לקרב אותיות זה לזה בקלפים ופאזלים (מנוחת אהבה ח"ג עמ' קלט סעי' טז), ויש שאוסרים לחברם (שש"כ פט"ז ס…
- משחק הפייטיםהכותב ומצייר במשחק הפייטים (המצוי כיום בחולצות כיפות כריות וכד') שעובר על איסור דרבנן, אך להעביר הפייטים מצד ל…
- חיבור אותיות לפרוכתאסור להצמיד (כגון ע"י תיקתקים) אותיות של כסף לפרוכת וכיוצא בזה, דהוא כעין כותב. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ח)…
- לקרב אותיות בס' קרועאם אין לו ספר אחר ומוכרח לקרא בו מותר לו להניח חלק הדף הקרוע לצידו של הספר ולקרא בו. (שש"כ פכ"ח סעי' ג, חזו"ע …
- קינוח בנייר שכתוב עליומותר לקנח עצמו בנייר שכתוב עליו אותיות לועזיות. (הליכות עולם ח"ד עמ' ערב, וביבי"א ח"ה או"ח סי' כט)…
- לחתוך עוגה בין האותיות בתוך מילהנראה שלדעת הגרשז"א, מותר לחתוך בין האותיות העוגה. (משנ"ב דירשו בהערות על סי' שמ ס"ג הע' 29)…
- יצירת אותיות נפרדות מהבצקאם יצר מהבצק של העוגה אותיות והלבישן על העוגה, הרי כתב זה נידון ככתב מדבר אחר ואסור לחתוך אותיות אלו. (חוט שני…
- מחיקת דיו או שעווה בכדי שיוכל לכתובהמוחק על מנת שיוכל לכתוב במקומו ב' אותיות עובר באיסור תורה. (משנ"ב סי' שמ ס"ק כב אות ז בסופו)…
- שאר קרובים \ יתומיםוְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁאֲפִילוּ יֵשׁ אֲבֵלִים עַל אֲבִיהֶם וְאִמָם, אוֹמְרִים שְׁאָר קְרוֹבִים, אֶלָא שֶׁעוֹשִׂים…
- בחור יתום שאמו ואחיו בביתבחור ישיבה שהוא יתום מאביו, ואמו ואחיו בבית, האמא או גדול האחים (מעל גיל מצוות) מדליק הנרות, ויוצא בזה ידי חוב…