לספר לחברו דבר רע על אחר

אסור מהתורה לספר כל גנות ואפילו היא אמת גמור, ואפילו ביחידי, ואפילו בפני מי שמספר עליו (והוא מרגיל עצמו לעזות וחוצפה), או שחברו הפציר בו שיספר לו אודות פלוני, או שנוגע לכבודו, ובן אם מספר באותו סיפור גם על עצמו, וכן אם רק אומר דבריו בדרך שחוק, ואף שלא יצא לו מזה שום היזק, וככל שיתרבו השומעים עוונו גדול. (ח"ח שמה"ל כלל א)