ספר הזוהר · ספר הזוהר · האדרא רבא

האדרא רבא · פרק מט

85 מילים · כ-1 דק׳ קריאה

וְתָאנָא בִּצְנִיעוּתָא דְּסִפְרָא, בָּאָדָם אִתְכְּלִילוּ כִּתְרִין עִלָּאִין, בִּכְלַל וּבִפְרַט. וּבְאָדָם אִתְכְּלִילוּ כִּתְרִין תַּתָּאִין, בִּפְרָט וּכְלָל. כִּתְרִין עִלָּאִין בִּכְלַל, כְּמָה דְּאִתְּמַר בְּדִיּוּקְנָא דְּכָל הָנֵי תִּיקּוּנִין (ס"א דיוקנין). בִּפְרָט: בְּאֶצְבְּעָן דִּיְדִן, חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ. כִּתְרִין תַּתָּאִין, בְּאֶצְבְּעִין דְּרַגְלִין דְּאִינּוּן פְּרָט וּכְלָל. דְּהָא גּוּפָא לָא אִתְחֲזֵי בַּהֲדַיְיהוּ. דְּאִינּוּן לְבַר מִגּוּפָא. וּבְגִין כָּךְ לָא הֲווֹ בְּגוּפָא. דְּגוּפָא אַעְדִּיוּ מִנַּיְיהוּ.

אִי הָכִי, מַאי (זכריה י״ד:ד׳) וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיוֹם הַהוּא. אֶלָּא רַגְלָיו דְּגוּפָא, מָארֵיהוֹן דְּדִינִין (ס"א דמארין) לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וְאִקְרוּן בַּעֲלֵי רַגְלַיִם. וּמִנְּהוֹן תַּקִּיפִין. וּמִתְאַחֲדָן מָארֵיהוֹן דְּדִינִין דִּי לְתַתָּא, בְּכִתְרִין תַּתָּאִין.

עוד בהאדרא רבא