האדרא רבא · פרק ה

בְּחַלָלָא דְּגוּלְגַּלְתָּא, קְרוּמָא דַּאֲוִירָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה סְתִימָה דְּלָא פָּסַק. וְהַאי לָא שְׁכִיחַ (קכ"ט), וְלָא אִתְפְּתַח. וְהַאי קְרוּמָא אִתְחַפְּיָיא עַל מוֹחָא דְּאִיהוּ חָכְמְתָא סְתִימָאָה. וּבְגִינֵי כַּךְ אִתְכַּסְּיָא (ס"א ובגין דאתכסיא) הַאי חָכְמְתָא בְּהַהוּא קְרוּמָא, דְּלָא אִתְפַּתְּחָא. (ס"א בגין דא אקרי חכמתא סתימאה).

וְהַאי מוֹחָא, דְּאִיהוּ הַאי חָכְמְתָא סְתִימָאָה. שָׁקִיט וְאִשְׁתְּכִיךְ בְּאַתְרֵיהּ, כַּחֲמָר טַב עַל דּוּרְדְּיֵיהּ, וְהַיְינוּ דְּאָמְרֵי סָבָא דַּעְתּוֹי סָתִים, וּמוֹחֵיהּ סָתִים וְשָׁכִיךְ.

וְהַאי קְרוּמָא אִתְפְּסָק מִזְּעֵיר אַפִּין, וּבְגִינֵי כַּךְ מוֹחֵיהּ אִתְפְּשַׁט וְנָפִיק לִתְלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב׳:י׳) וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דִּקְרוּמָא אִתְפְּסָק, דְּלָא מְחַפְּיָא עַל מוֹחָא. (ועל כל פנים קרומא פסיק לתתא) וְהַיְינוּ דְּתָנֵינָן בְּרֵישׁוּמֵי אַתְוָון, תָּי"ו רָשִׁים רִישׁוּמָא לְעַתִּיק יוֹמִין דְּלֵית דִּכְוָותֵיהּ. (דביה תליא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה)