האדרא רבא · פרק יט

תִּקּוּנָא תְּשִׁיעָאָה. מִתְעָרְבִין שַׂעְרֵי עִם אִינּוּן שַׂעְרֵי דְּתַלְיָין, וְלָא נָפְקִין דָּא מִן דָּא. קוּם רִבִּי אַבָּא, קָם רִבִּי אַבָּא וְאָמַר, אִלֵּין (אינון) שַׂעְרֵי דְּמִתְעָרְבִין עִם אִינּוּן דְּתַלְיָין, אִקְרוּן מְצוּלוֹת יָם. מִשּׁוּם דְּנַפְקֵי מִמּוֹתְרֵי מוֹחָא, וּמֵהַאי אַתְרָא רְמִיוּ, כָּל מָארֵי דְּתַבְעִין חוֹבֵי דִּבְנֵי נָשָׁא וּמִתְכַּפְיָין. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּרִיךְ תְּהֵא לְעַתִּיק יוֹמִין.