מסכת בבא בתרא · דף קעב

וְהָא הָאִידָּנָא – דְּלָא קָעָבְדִינַן הָכִי! אֲמַר לֵיהּ: רַבָּנַן תַּקּוֹנֵי תַּקִּינוּ; מַאן דְּעָבֵיד – עָבֵיד, מַאן דְּלָא עָבֵיד – אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ.

אֲמַר לְהוּ רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא לְהָנְהוּ כָּתְבֵי שְׁטָרֵי אַקְנְיָאתָא: כִּי כָּתְבִיתוּ שְׁטָרֵי אַקְנְיָאתָא; אִי יָדְעִיתוּ יוֹמָא דִּקְנֵיתוּ בֵּיהּ – כְּתֻבוּ, וְאִי לָא – כְּתֻבוּ יוֹמָא דְּקָיְימִיתוּ בֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא מִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא.

אֲמַר לְהוּ רַב לְסָפְרֵיהּ, וְכֵן אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא לְסָפְרֵיהּ: כִּי קָיְימִיתוּ בְּשִׁילֵי – כְּתֻבוּ בְּשִׁילֵי, וְאַף עַל גַּב דִּמְסִירָן לְכוּ מִילֵּי בְּהִינֵי; כִּי קָיְימִיתוּ בְּהִינֵי – כְּתֻבוּ בְּהִינֵי, וְאַף עַל גַּב דִּמְסִירָן לְכוּ מִילֵּי בְּשִׁילֵי.

אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּנְקִיט שְׁטָרָא בַּר מְאָה זוּזֵי, וְאָמַר: שַׁוְּיֻהּ נִיהֲלִי תְּרֵי בְּנֵי חַמְשִׁין חַמְשִׁין, לָא מְשַׁוֵּינַן לְהוּ.

מַאי טַעְמָא? עֲבַדוּ רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה, וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה; נִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה – כְּדֵי שֶׁיָּכוֹף לְפוֹרְעוֹ, וְנִיחָא לְלֹוֶה – כִּי הֵיכִי דְּנִיפְגֹּם שְׁטָרֵיהּ.

וְאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּנְקִיט תְּרֵי שְׁטָרֵי בְּנֵי חַמְשִׁין חַמְשִׁין, וְאָמַר: שַׁוִּינְהוּ נִיהֲלִי חַד בַּר מְאָה – לָא מְשַׁוֵּינַן לֵיהּ.

עֲבוּד רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה, וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה; נִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה – כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיפְגּוֹם שְׁטָרֵיהּ, וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה – כְּדֵי שֶׁלֹּא יָכוֹף לְפוֹרְעוֹ.

אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי מַאן דִּנְקִיט שְׁטָרָא בַּר מְאָה זוּזֵי, וְאָמַר: שַׁוּוֹנְהִי נִיהֲלִי חַד בַּר חַמְשִׁין – לָא מְשַׁוֵּינָא לֵיהּ.

מַאי טַעְמָא? אָמְרִינַן: הַאי מִיפְרָע פַּרְעֵיהּ, וַאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי שְׁטָרַאי, וַאֲמַר לֵיהּ: אִירְכַס לִי, וּכְתַיב לֵיהּ תְּבָרָא; וּמַפֵּיק לֵיהּ הַאי, וְאָמַר לֵיהּ: הַאי אַחֲרִינָא הוּא.

מַתְנִי׳ שְׁנֵי אַחִין – אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד; עֲשָׂאָן לְשָׂכָר – הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע. עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ – הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי: ״קַח לְךָ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ, קַח לְךָ זֵיתִים וּבֹא וַעֲשֵׂה בְּבֵית הַבַּד״.

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, שֵׁם אֶחָד ״יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן״ וְשֵׁם אַחֵר ״יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן״ – אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב זֶה עַל זֶה, וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב.

נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו ״שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ״ – שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין.

כֵּיצַד יַעֲשׂוּ? יְשַׁלְּשׁוּ, וְאִם הָיוּ מְשׁוּלָּשִׁין – יִכְתְּבוּ סִימָן, וְאִם הָיוּ מְסוּמָּנִין – יִכְתְּבוּ כֹּהֵן.

גְּמָ׳ הָהוּא שְׁטָרָא דִּנְפַק לְבֵי דִינָא דְּרַב הוּנָא, דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ: ״אֲנִי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי לָוִיתִי מָנֶה מִמְּךָ״.

עמוד ב

אָמַר רַב הוּנָא: ״מִמְּךָ״ – אֲפִילּוּ מֵרֵישׁ גָּלוּתָא, וַאֲפִילּוּ מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא.

אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה: פּוֹק עַיֵּין בָּהּ, דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ רַב הוּנָא מִינָּךְ.

נְפַק דָּק וְאַשְׁכַּח – דְּתַנְיָא: גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים וְאֵין בּוֹ זְמַן, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אִם כָּתוּב בּוֹ ״גֵּרַשְׁתִּיהָ הַיּוֹם״ – כָּשֵׁר.

אַלְמָא ״הַיּוֹם״ – הַהוּא יוֹמָא דְּנָפֵיק בֵּיהּ מַשְׁמַע; הָכָא נָמֵי, מִמְּךָ – מֵהָהוּא גַּבְרָא דְּנָפֵיק מִתּוּתֵי יְדֵיהּ מַשְׁמַע.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְדִלְמָא אַבָּא שָׁאוּל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי; אֲבָל הָכָא לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה!

אֲמַר לֵיהּ: לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּלָא חָיְישִׁינַן לִנְפִילָה?

דִּתְנַן: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן – אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב זֶה עַל זֶה, וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב. הָא הֵם עַל אֲחֵרִים – יְכוֹלִין; וְאַמַּאי? לֵיחוּשׁ לִנְפִילָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ לִנְפִילָה לָא חָיְישִׁינַן?

וְאַבָּיֵי – לִנְפִילָה דְחַד לָא חָיְישִׁינַן, לִנְפִילָה דְרַבִּים חָיְישִׁינַן.