מסכת בבא בתרא · דף קסא

מְחָק – פָּסוּל, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּקוּיָּם.

וְלֹא אָמְרוּ מְחָק פָּסוּל – אֶלָּא בִּמְקוֹם ״שָׁרִיר וְקַיָּים״, וּכְשִׁיעוּר ״שָׁרִיר וְקַיָּים״.

וּלְרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, דְּאָמַר: אֲחוֹרֵי הַכְּתָב – וּכְנֶגֶד הַכְּתָב מִבַּחוּץ; לֵיחוּשׁ דִּלְמָא כָּתֵיב מִגַּוַּאי מַאי דְּבָעֵי, וּמַחְתִּים סָהֲדֵי יַתִּירֵי מֵאַבָּרַאי, וְאָמַר: אֲנָא לְרַבּוֹת בְּעֵדִים הוּא דַּעֲבַדִי!

אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ עֵדִים כְּסִדְרָן חֲתִימִי? עֵדִים מִמַּטָּה לְמַעְלָה חֲתִימִי.

וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא מִתְרַמְיָא רֵיעוּתָה בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, וְגָיֵיז לַיהּ לְשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה – וְגָיֵיז לֵיהּ לִרְאוּבֵן בַּהֲדֵיהּ, וּמִתַּכְשַׁר בְּ״בֶן יַעֲקֹב עֵד״; דִּתְנַן: ״בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, עֵד״ – כָּשֵׁר!

דִּכְתִיב ״רְאוּבֵן בֶּן״ בְּחַד דָּרָא, וְ״יַעֲקֹב עֵד״ עִלָּוֵויהּ.

וְלִיחוֹשׁ דִּלְמָא גָּיֵיז לֵיהּ לִ״רְאוּבֵן בֶּן״, וּמִתַּכְשַׁר בְּ״יַעֲקֹב עֵד״ – דִּתְנַן: ״אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד״, כָּשֵׁר!

דְּלָא כְּתִיב ״עֵד״.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דִּכְתִב ״עֵד״, דְּיָדְעִינַן בַּהּ דְּהָא חֲתִימוּת יְדָא –

עמוד ב

לָאו דְּיַעֲקֹב הוּא.

וְדִלְמָא בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ חֲתַם! לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ שְׁמֵיהּ דִּידֵיהּ, וְחָתֵים בִּשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ.

וְדִלְמָא סִימָנָא בְּעָלְמָא הוּא דְּשַׁוְּויֵהּ! דְּהָא רַב צָיֵיר כְּווֹרָא, רַבִּי חֲנִינָא צָיֵיר חֲרוּתָא, רַב חִסְדָּא סָמֶךְ, רַב הוֹשַׁעְיָא – עַיִן, רָבָא בַּר רַב הוּנָא – מָכוּתָא! לָא חֲצִיף אִינָשׁ לְשַׁוּוֹיֵהּ לִשְׁמֵיהּ דַּאֲבוּהּ סִימָנָא.

מָר זוּטְרָא אָמַר: לְמָה לָךְ כּוּלֵּי הַאי? כׇּל מְקוּשָּׁר שֶׁאֵין עֵדָיו כָּלִין בְּשִׁיטָה אַחַת – פָּסוּל.

אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְּחָקִין כּוּלָּן, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״וְדֵין קִיּוּמֵיהוֹן״. וְצָרִיךְ שֶׁיַּחֲזוֹר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה; מַאי טַעְמָא?