מסכת בבא בתרא · דף קנג
סְבוּר מִינֵּיהּ, הָנֵי מִילֵּי לְאַחֵר, אֲבָל לְעַצְמוֹ – לֹא; אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: כִּי אֲתָא רַב הוּנָא מִכּוּפְרִי, פָּירְשַׁהּ: בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים.
הָהוּא דִּקְנוֹ מִינֵּיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אָמַר: מַאי אֶיעְבֵּיד לָךְ, דְּלָא אַקְנֵית כִּדְמַקְנוּ אִינָשֵׁי.
הָהִיא מַתַּנְתָּא דַּהֲוָה כָּתוּב בָּהּ ״בַּחַיִּים וּבַמָּוֶת״ – רַב אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא.
רַב אָמַר הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע – מִדִּכְתִיב בָּהּ ״בַּמָּוֶת״, אַחַר מִיתָה קָאָמַר לֵיהּ; וְהַאי דִּכְתִיב ״בַּחַיִּים״ – סִימָן בְּעָלְמָא, דְּחָיֵי.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר הֲרֵי הִיא כְּמַתְּנַת בָּרִיא – מִדִּכְתִיב בָּהּ ״בַּחַיִּים״, מֵחַיִּים קָאָמַר; וְהַאי דִּכְתַב ״וּבַמָּוֶת״ – כְּמַאן דְּאָמַר ״מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב.
אָמַר רָבָא: וְאִי כְּתִיב בַּהּ ״מֵחַיִּים״ – קְנָה.
אָמַר אַמֵּימָר: לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: פְּשִׁיטָא, דְּהָא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב! מַהוּ דְּתֵימָא ״מֵחַיִּים״ – מוֹדֵי רַב; קָא מַשְׁמַע לַן.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן לִנְהַרְדְּעָא. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא לְשׁוּם טַמְיָא, אָמַר: הָכָא אַתְרָא דִשְׁמוּאֵל – הֵיכִי נַעֲבֵיד כְּווֹתֵיהּ דְּרַב!
הָהִיא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, עֲבַד לַהּ רָבָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. הֲוָה קָא טָרְדָא לֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ לְרַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב חָנָן – סָפְרֵיהּ: זִיל כְּתוֹב לַהּ, וּכְתוֹב בָּהּ: ״שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן״. אָמְרָה: לִיטְבַּע אַרְבֵּיהּ! אַטְעוֹיֵי קָא מַטְעֵית לִי! אַמְשִׁינְהוּ לְמָנֵיהּ דְּרָבָא בְּמַיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִיפְּרַק מִטִּיבְעָא.
מַתְנִי׳ לֹא כָּתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע, הוּא אוֹמֵר ״שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי״, וְהֵן אוֹמְרִים ״בָּרִיא הָיִיתָ״ – צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁשְּׁכִיב מְרַע הָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה.
גְּמָ׳ הָהוּא מַתַּנְתָּא דַּהֲוָה כְּתִב בַּהּ: ״כַּד הֲוָה קְצִיר וּרְמֵי בְּעַרְסֵיהּ״; וְלָא כְּתַב בָּהּ: ״וּמִגּוֹ מַרְעֵיהּ אִיפְּטַר לְבֵית עוֹלָמֵיהּ״.
עמוד ב
אֲמַר רַבָּה: הֲרֵי מֵת, וַהֲרֵי קִבְרוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא, וּמָה סְפִינָה – שֶׁרוּבָּן לֵאָבֵד, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חוּמְרֵי חַיִּים וְחוּמְרֵי מֵתִים; חוֹלִין – שֶׁרוֹב חוֹלִין לְחַיִּים, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַבָּה – כְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא: מִי מוֹצִיא מִיַּד מִי? הוּא מוֹצִיא מִידֵיהֶן בְּלֹא רְאָיָה, וְהֵן אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ אֶלָּא בִּרְאָיָה; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִם בָּרִיא הוּא – עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע. אִם שְׁכִיב מְרַע הוּא – עֲלֵיהֶן לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁבָּרִיא הָיָה.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וּלְטוּמְאָה – כַּמַּחְלוֹקֶת. דִּתְנַן: בִּקְעָה בִּימוֹת הַחַמָּה – רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה.
בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן.
אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עָלָיו יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, אֲבָל עָבְרוּ עָלָיו יְמוֹת הַגְּשָׁמִים – רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכָאן וּלְכָאן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה וְכוּ׳.