מסכת בבא בתרא · דף קכה
מַאי שְׁנָא מָעוֹת דְּלָא – דְּלָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן; קַרְקַע נָמֵי – לָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן!
וְעוֹד, הָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: מִסְתַּבֵּר טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאִי קְדֵים סָבְתָּא וְזַבְּנָא – זְבִינַהּ זְבִינֵי!
לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא, מַאי שְׁנָא קַרְקַע דְּלָא – דְּלָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן; מָעוֹת נָמֵי – לָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן!
וְעוֹד, הָא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן – בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבָהּ מֵהֶן!
אֲמַר לֵיהּ: לָא לְדִידִי קַשְׁיָא, וְלָא לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא; טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא קָאָמְרִינַן, וְלַן לָא סְבִירָא לַן.
מַאי סָבְתָּא? דְּהַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ:
עמוד ב
״נִכְסַי לְסָבְתָּא, וּבָתְרַהּ לְיָרְתַאי״. הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא דַּהֲוָה נְסִיבָא, שְׁכִיבָא בְּחַיֵּי בַּעְלַהּ וּבְחַיֵּי סָבְתָּא. בָּתַר דִּשְׁכִיבָא סָבְתָּא, אֲתָא בַּעַל קָא תָּבַע.
אָמַר רַב הוּנָא: ״לְיָרְתַי״ – וַאֲפִילּוּ לְיָרְתֵי יָרְתַי. וְרַב עָנָן אָמַר: ״לְיָרְתַי״ – וְלָא לְיָרְתֵי יָרְתַי.
שְׁלַחוּ מִתָּם: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב עָנָן, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ. הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב עָנָן – דְּבַעַל לָא יָרֵית, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ; דְּאִילּוּ רַב עָנָן סָבַר: אַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא לִבְרַתֵּיהּ, לָא יָרֵית; וְלָא הִיא, דְּאִילּוּ הֲוָה לֵיהּ בְּרָא לִבְרַתֵּיהּ, וַדַּאי יָרֵית; וּבַעַל הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא יָרֵית – מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק.
מִכְּלָל דְּרַב הוּנָא סָבַר: בַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק?!
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דָּבָר זֶה נִפְתַּח בִּגְדוֹלִים וְנִסְתַּיֵּים בִּקְטַנִּים, כׇּל הָאוֹמֵר: ״אַחֲרֶיךָ״, כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי.
אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאִי קְדֵים סָבְתָּא וְזַבִּנָא – זְבִינַהּ זְבִינֵי.
אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: אֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה – בֵּין שֶׁגָּבוּ קַרְקַע, בֵּין שֶׁגָּבוּ מָעוֹת.