מסכת בבא בתרא · דף קא
וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה, וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ – אַרְבָּעָה מִכָּאן, וְאַרְבָּעָה מִכָּאן, וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן, וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח, וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל.
וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ, כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ.
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת – אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.
גְּמָ׳ הָנֵי תְּרֵי לְהֵיכָא שָׁדֵי לְהוּ? אִי לְבָרַאי – הָא קָמִיתַּדְשִׁי לְהוּ! וְתוּ, הָא תְּנַן: חֲצַר הַקֶּבֶר, הָעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ – טָהוֹר!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: דְּעָבֵיד לְהוּ כְּמִין נֶגֶר.
וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
עמוד ב
קְבוּרַת חֲמוֹרִים הִיא זוֹ!
לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּעָבֵיד לְהוּ בְּקֶרֶן זָוִית.
וְהָא נָגְעִי כּוּכִין לַהֲדָדֵי!
אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּמַעֲמִיק. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, אַרְבַּע מְעָרוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הֵיכִי עָבֵיד לְהוּ? הָא קָא נָגְעִי כּוּכִין לַהֲדָדֵי! אֶלָּא בְּמַעֲמִיק; הָכָא נָמֵי בְּמַעֲמִיק.
רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אַרְבַּע מְעָרוֹת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – דְּעָבֵיד לְהוּ כִּי חֲרוּתָא.
וְהָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ – בְּרוּתָא הִיא. מִכְּדֵי כׇּל אַמְּתָא בְּרִיבּוּעָא אַמְּתָא וּתְרֵי חוּמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא; כַּמָּה הָוֵי לְהוּ? חַד סְרֵי וְחוּמְשָׁא; כּוּכִין כַּמָּה הָווּ? תְּמָנְיָא; תְּמָנְיָא בְּחַד סְרֵי וְחוּמְשָׁא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֶלָּא הָא דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ – בְּרוּתָא הִיא.
וְאִי בָּעֵית אֵימָא, כִּדְאָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: בְּנִיפְלֵי; הָכָא נָמֵי בְּנִיפְלֵי.
תְּנַן הָתָם: הַמּוֹצֵא מֵת מוּשְׁכָּב כְּדַרְכּוֹ, נוֹטְלוֹ וְאֶת תְּפוּסָתוֹ. שְׁנַיִם – נוֹטְלָן וְאֶת תְּפוּסָתָן.