תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת עירובין

מסכת עירובין · דף פה

600 מילים · כ-4 דק׳ קריאה · עם רש״י

בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, מוּפְלֶגֶת מִכּוֹתֶל זֶה אַרְבָּעָה וּמִכּוֹתֶל זֶה אַרְבָּעָה — זֶה מוֹצִיא זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, וְזֶה מוֹצִיא זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא. וְרַב יְהוּדָה דִּידֵיהּ אָמַר: אֲפִילּוּ קַנְיָא.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב יְהוּדָה דִּשְׁמוּאֵל הִיא, דְּאִי דְּרַב, הָא אָמַר: אֵין אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵירוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר.

וְדִשְׁמוּאֵל מֵהֵיכָא? אִילֵּימָא מֵהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — צָרִיךְ סוּלָּם קָבוּעַ לְהַתִּירוֹ. דִּילְמָא כִּדְרַב פָּפָּא!

אֶלָּא מֵהָא: זֶה מוֹצִיא זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא, וְזֶה מוֹצִיא זִיז כׇּל שֶׁהוּא וּמְמַלֵּא. טַעְמָא דְּאַפֵּיק, הָא לָא אַפֵּיק — אָמְרִינַן: אָדָם אוֹסֵר עַל חֲבֵירוֹ דֶּרֶךְ אֲוִיר.

וּדְרַב מֵהֵיכָא? אִילֵּימָא מֵהָא: שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, עָשׂוּ מְחִיצָה לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא עָשׂוּ מְחִיצָה לַתַּחְתּוֹנָה — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיַּעַרְבוּ.

וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּסְמוּכָה, אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת אַרְבָּעָה — עֶלְיוֹנָה מוּתֶּרֶת וְתַחְתּוֹנָה אֲסוּרָה.

דִּלְמָא שָׁאנֵי הָכָא, דְּכֵיוָן דְּלָזֶה בִּזְרִיקָה וְשִׁלְשׁוּל, וְלָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל לְחוֹדֵיהּ — כְּלָזֶה בִּזְרִיקָה וְלָזֶה בְּפֶתַח דָּמֵי.

אֶלָּא מֵהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: שְׁנֵי בָתִּים וְשָׁלֹשׁ חוֹרָבוֹת בֵּינֵיהֶם. זֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסָּמוּךְ שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי זְרִיקָה, וָזֶה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּסָּמוּךְ שֶׁלּוֹ עַל יְדֵי זְרִיקָה,

עמוד ב

וְהָאֶמְצָעִי — אָסוּר.

יָתֵיב רַב בְּרוֹנָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר בֵּי רַב: אָמַר רַב הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אַחְוִי לִי אוּשְׁפִּיזֵיהּ. אַחְוִי לֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: אֲמַר מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין.

אֲמַר לֵיהּ, וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: לָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל וְלָזֶה בִּזְרִיקָה — שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין!

אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ דְּקָיְימִי כְּשׁוּרָה? לָא — דְּקָיְימִי כַּחֲצוּבָה.

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: לֵימָא שְׁמוּאֵל לֵית לֵיהּ דְּרַב דִּימִי. דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע — מוּתָּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים וְלִבְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַתֵּף עָלָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַחֲלִיפוּ.

הָתָם — רְשׁוּיוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, הָכָא — רְשׁוּיוֹת דְּרַבָּנַן. וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָה.

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָסוּר לִזְרוֹק מִזֶּה לָזֶה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מוּתָּר לִזְרוֹק מִזֶּה לָזֶה!

אֲמַר לֵיהּ: לָאו מִי אוֹקֵימְנָא דְּמִדְּלֵי חַד וּמִתַּתֵּי חַד, זִימְנִין דְּמִגַּנְדַּר וְנָפֵיל, וְאָתֵי לְאֵיתוֹיֵי.

מַתְנִי׳ הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — אֵינוֹ עֵירוּב. וְהַדָּר שָׁם — אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו.

בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת — הֲרֵי זֶה עֵירוּב, וְהַדָּר שָׁם — אוֹסֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם תְּפִיסַת יָד שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת — אֵינוֹ אוֹסֵר.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ הַדָּר שָׁם אֵינוֹ אוֹסֵר — הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ אֵינוֹ עֵירוּב, חוּץ מִבֵּית שַׁעַר דְּיָחִיד. וְכׇל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַנִּיחִין בּוֹ עֵירוּב — מַנִּיחִין בּוֹ שִׁיתּוּף, חוּץ מֵאֲוִיר מָבוֹי.

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — אֵינוֹ עֵירוּב. עֵירוּב הוּא דְּלָא הָוֵי, הָא שִׁיתּוּף הָוֵי?

בֵּית שַׁעַר דְּיָחִיד וַאֲוִיר דְּמָבוֹי אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּלָא תְּנַן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת וּבְחָצֵר וּבְמָבוֹי — הֲרֵי זֶה עֵירוּב. וְהָתְנַן: אֵין זֶה עֵירוּב! אֵימָא: הֲרֵי זֶה שִׁיתּוּף.

שִׁיתּוּף בְּמָבוֹי לָא מִינְּטַר? אֵימָא: בְּחָצֵר שֶׁבְּמָבוֹי.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין וְקִדֵּשׁ עֲלֵיהֶן הַיּוֹם, פַּת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם עֵירוּב. וְאָמְרִי לַהּ: מִשּׁוּם שִׁיתּוּף.

אָמַר רַבָּה, וְלָא פְּלִיגִי: כָּאן — בִּמְסוּבִּין בַּבַּיִת, כָּאן — בִּמְסוּבִּין בֶּחָצֵר.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ: עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת בֶּחָצֵר, וְשִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת בַּמָּבוֹי. וְהָוֵינַן בַּהּ, עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת בֶּחָצֵר? וְהָתְנַן: הַנּוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בְּבֵית שַׁעַר אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת אֵינוֹ עֵירוּב! אֵימָא: עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת — בַּבַּיִת שֶׁבֶּחָצֵר, שִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת — בֶּחָצֵר שֶׁבַּמָּבוֹי.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שָׁם תְּפִיסַת יָד וְכוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי תְּפִיסַת יָד? כְּגוֹן חֲצֵירוֹ שֶׁל בּוֹנְיָיס.

בֶּן בּוֹנְיָיס אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לְהוּ: פַּנּוּ מָקוֹם לְבֶן מֵאָה מָנֶה. אֲתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, אֲמַר לְהוּ:

עוד במסכת עירובין