מסכת עירובין · דף כג
גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. וְאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים בִּלְבַד.
וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, הֲוָה אָמֵינָא: דְּרַבִּים — וַאֲפִילּוּ מְכוּנָּסִין,
וְהַאי דְּקָתָנֵי בְּאֵר הָרַבִּים — לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּלֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּאֵר מַיִם חַיִּים, הֲוָה אָמֵינָא: לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד, קָא מַשְׁמַע לַן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא.
מַתְנִי׳ וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא: הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים הַמּוּקָּפוֹת גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה, אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכׇּל אֵלּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ יָתֵר עַל רׇחְבָּהּ אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת — אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אׇרְכָּהּ פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.
אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֶלְעָזָר, וַאֲפִילּוּ הִיא כְּבֵית כּוֹר.
וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירַב — בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא לוֹ, אֲבָל לָהֶם מוּתָּר.
וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ: שֶׁיּוֹצְאִין בְּעַרְקַבָּלִין בַּפֶּסַח. וְחָזַרְתִּי עַל כׇּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי.
גְּמָ׳ מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי ״וְעוֹד״.
אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּתְנָא לֵיהּ חֲדָא לְחוּמְרָא וְקָתָנֵי אַחֲרִיתִי, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״וְעוֹד״ — וְהָא רַבִּי יְהוּדָה דִּתְנָא לֵיהּ חֲדָא לְחוּמְרָא וְקָתָנֵי אַחֲרִיתִי, וְלָא קָתָנֵי ״וְעוֹד״!
הָתָם אַפְסְקוּהּ רַבָּנַן, הָכָא לָא אַפְסְקוּהּ רַבָּנַן.
וְכׇל הֵיכָא דְּאַפְסְקוּהּ רַבָּנַן לָא קָתָנֵי ״וְעוֹד״? וְהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסוּכָּה, דְּאַפְסְקוּהּ רַבָּנַן, וְקָתָנֵי ״וְעוֹד״?
הָתָם, בְּמִילְּתֵיהּ הוּא דְּאַפְסְקוּהּ. הָכָא, בְּמִילְּתָא אַחֲרִיתִי אַפְסְקוּהּ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.
עמוד ב
רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא!
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דָּבָר מוּעָט. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דָּבָר מוּעָט יֵשׁ עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְלֹא נָתְנוּ חֲכָמִים בּוֹ שִׁיעוּר.
וְכַמָּה שִׁיעוּר סָאתַיִם? כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי?
אָמַר רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר קְרָא: ״אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים״. אָמְרָה תּוֹרָה: טוֹל חֲמִשִּׁים, וְסַבֵּב חֲמִשִּׁים.
פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב?! אָמַר אַבָּיֵי: הַעֲמֵד מִשְׁכָּן עַל שְׂפַת חֲמִשִּׁים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חֲמִשִּׁים אַמָּה לְפָנָיו וְעֶשְׂרִים אַמָּה לְכׇל רוּחַ וָרוּחַ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ כּוּ׳. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ יָתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת — אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ!
אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין — [יָתֵר עַל] פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ תְּנַן. אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי?!
אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רִיבּוּעָא דְּרִיבְּעוּהָ רַבָּנַן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. אִיתְּמַר, אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְרַב בִּיבִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
וְתַרְוַיְיהוּ לְקוּלָּא. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּאִיכָּא שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא.
וְאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
קַרְפֵּף שֶׁהוּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה, נִזְרַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּגִינָּה, וְאָסוּר.
נָטַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר.
נִזְרַע רוּבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר.
כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, כֵּיוָן דְּנִזְרַע רוּבּוֹ — הָוֵי הָהוּא מִעוּטָא