תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת עירובין

מסכת עירובין · דף י

698 מילים · כ-5 דק׳ קריאה

רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: בָּעִינַן שְׁנֵי פַּסִּין. דְּתַנְיָא: חָצֵר, נִיתֶּרֶת בְּפַס אֶחָד, רַבִּי אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי פַּסִּין.

הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וְרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּדְרַבִּי זֵירָא וּדְרָבִינָא לֵיתָא — מִשּׁוּם הָכִי קְטַנָּה בְּעֶשֶׂר וּגְדוֹלָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה, מִשּׁוּם דְּרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי.

אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וּדְרַבִּי זֵירָא וּדְרָבִינָא אִיתָא, וְרַבִּי לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי — גְּדוֹלָה בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לְמָה לִי?

מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי לְמִשְׁרְיַיהּ לִגְדוֹלָה קָאָתֵי — בְּעֶשֶׂר וּשְׁנֵי טְפָחִים סַגִּיא. וְאִי לְמֵיסְרַהּ לִקְטַנָּה קָאָתֵי — לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּמַפְלְגִי טוּבָא.

אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. שְׁמַע מִינַּהּ.

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן — דְּאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא: לֶחִי הַמּוֹשֵׁךְ עִם דׇּפְנוֹ שֶׁל מָבוֹי, פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ עִם חוּדּוֹ הַפְּנִימִי. אַרְבַּע אַמּוֹת נִידּוֹן מִשּׁוּם מָבוֹי, וְאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוּלּוֹ.

וְאַתְּ אֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: בֵּין לְחָיַיִן אָסוּר. וּשְׁמַע מִינַּהּ: מֶשֶׁךְ מָבוֹי בְּאַרְבַּע. וּשְׁמַע מִינַּהּ: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי.

וְהִלְכְתָא: נִרְאֶה מִבַּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים — נִידּוֹן מִשּׁוּם לֶחִי. תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?

אִין, מִשּׁוּם דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּווֹתֵיהּ.

וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט. אָמַר אַבָּיֵי, תָּנָא: וְהָרָחָב מֵעֶשֶׂר יְמַעֵט, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. וְעַד כַּמָּה?

סָבַר רַב אַחַי קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְמֵימַר: עַד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ. וְקַל וָחוֹמֶר מִפַּסֵּי בִירָאוֹת.

וּמָה פַּסֵּי בִירָאוֹת שֶׁהִתַּרְתָּה בָּהֶן פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — לֹא הִתַּרְתָּה בָּהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, מָבוֹי שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּה בּוֹ פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תַּתִּיר בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ?

וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת: פַּסֵּי בִירָאוֹת שֶׁהִתַּרְתָּה בָּהֶן פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — לֹא תַּתִּיר בָּהֶן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ, מָבוֹי שֶׁלֹּא הִתַּרְתָּה בּוֹ פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — תַּתִּיר בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת וּשְׁלִישׁ!

אִי נָמֵי לְאִידַּךְ גִּיסָא: פַּסֵּי בִירָאוֹת דְּאַקֵּילְתְּ בְּהוּ חַד קוּלָּא — אַקֵּיל בְּהוּ קוּלָּא אַחֲרִינָא, מָבוֹי כְּלָל כְּלָל לָא.

תָּנֵי לֵוִי: מָבוֹי שֶׁהוּא רָחָב עֶשְׂרִים אַמָּה, נוֹעַץ קָנֶה בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְדַיּוֹ. הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: דְּאֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּלֵוִי: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתָהּ מִשְׁנָה.

אֶלָּא הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּלֵוִי:

עמוד ב

עוֹשֶׂה פַּס גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה בְּמֶשֶׁךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמַעֲמִידוֹ לְאׇרְכּוֹ שֶׁל מָבוֹי.

אִי נָמֵי כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מָבוֹי שֶׁהוּא רָחָב חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — מַרְחִיק שְׁתֵּי אַמּוֹת וְעוֹשֶׂה פַּס שָׁלֹשׁ אַמּוֹת.

וְאַמַּאי? יַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה, וְיַרְחִיק שְׁתֵּי אַמּוֹת, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה. שְׁמַע מִינַּהּ: עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת לָא הָוֵי עוֹמֵד!

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ הָוֵי עוֹמֵד, וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָתֵי אַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וְאַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ.

וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וְיַרְחִיק אַמָּה, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וְיַרְחִיק אַמָּה, וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה. שְׁמַע מִינַּהּ עוֹמֵד כְּפָרוּץ — אָסוּר!

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ — מוּתָּר, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָתֵא אַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וּדְהַאי גִּיסָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ.

וְיַרְחִיק אַמָּה וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה, וְיַרְחִיק אַמָּה וְיַעֲשֶׂה פַּס אַמָּה וּמֶחֱצָה.

אִין הָכִי נָמֵי, וְכוּלֵּי הַאי לָא אַטְרְחוּהּ רַבָּנַן.

וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שָׁבֵיק פִּיתְחָא רַבָּה, וְעָיֵיל בְּפִיתְחָא זוּטָא! אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: חֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ פֶּתַח גָּדוֹל וְנִכְנָס בְּפֶתַח קָטָן.

וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַמֵּי וּדְרַבֵּי אַסִּי?

הָתָם קָא מְמַעֵט בְּהִילּוּכָא. הָכָא לָא קָא מְמַעֵט בְּהִילּוּכָא.

תְּנַן הָתָם: עוֹר הָעַסְלָא וְחָלָל שֶׁלּוֹ — מִצְטָרְפִין בְּטֶפַח.

מַאי ״עוֹר הָעַסְלָא״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר כִּיסּוּי שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא.

וְכַמָּה? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: אֶצְבָּעַיִים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים רֶיוַח בָּאֶמְצַע. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: אֶצְבַּע וּמֶחֱצָה מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּמֶחֱצָה מִכָּאן, וְאֶצְבַּע רֶיוַח בָּאֶמְצַע.

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מִי פְּלִיגִיתוּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָא — בְּרַבְרְבָתָא, הָא — בְּזוּטְרָתָא, וְלָא פְּלִיגִין.

אֲמַר לֵיהּ: לָאיֵי, פְּלִיגִיתוּ, וּבְעוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת פְּלִיגִיתוּ. לְדִידָךְ הָוֵי עוֹמֵד מִשְׁתֵּי רוּחוֹת, לְרָבִין מֵרוּחַ אַחַת — הָוֵי עוֹמֵד, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת — לָא הָוֵי עוֹמֵד.

דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא פְּלִיגִיתוּ, לְרָבִין הָכִי אִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵימַר: אֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ רֶיוַח בָּאֶמְצַע.

וְאֶלָּא מַאי — פְּלִיגִינַן? לְדִידִי, הָכִי אִיבְּעִי לִי לְמֵימַר: אֶצְבַּע וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִכָּאן, וְאֶצְבַּע וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִכָּאן, וְאֶצְבָּעַיִים וּשְׁנֵי שְׁלִישִׁים רֶיוַח בָּאֶמְצַע.

אֶלָּא אִי אִיכָּא לְמֵימַר דִּפְלִגִינַן — בִּפָרוּץ כְּעוֹמֵד פְּלִגִינַן.

אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב מֵעֶשֶׂר — אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. אַשְׁכְּחַן צוּרַת הַפֶּתַח דְּמַהְנְיָא בְּרַחְבּוֹ, וַאֲמַלְתְּרָא דְּמַהְנְיָא בְּגׇבְהוֹ.

עוד במסכת עירובין