מסכת עירובין · דף כ
תְּרֵי גַוְונֵי אִילָן? הָכָא נָמֵי, תְּרֵי גַוְונֵי גָּדֵר.
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: חָצֵר שֶׁרֹאשָׁהּ נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין — מַהוּ לְטַלְטֵל מִתּוֹכָהּ לְבֵין הַפַּסִּין, וּמִבֵּין הַפַּסִּין לְתוֹכָהּ? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר.
שְׁתַּיִם, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר.
אָמַר רַב הוּנָא: שְׁתַּיִם אֲסוּרִין, וַאֲפִילּוּ עֵירְבוּ. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ ״עֵירוּב מוֹעִיל לְבֵין הַפַּסִּין״. רָבָא אָמַר: עֵירְבוּ מוּתָּר.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ — חָצֵר שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין מוּתָּר לְטַלְטֵל מִתּוֹכָהּ לְבֵין הַפַּסִּין וּמִבֵּין הַפַּסִּין לְתוֹכָהּ, אֲבָל שְׁתַּיִם אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא עֵירְבוּ, אֲבָל עֵירְבוּ מוּתָּרִין.
לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא?! אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָתָם דְּהָדְרָן וְעָרְבָן.
בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יָבְשׁוּ מַיִם בְּשַׁבָּת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּלוּם נַעֲשֵׂית מְחִיצָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַיִם, מַיִם אֵין כָּאן מְחִיצָה אֵין כָּאן.
בָּעֵי רָבִין: יָבְשׁוּ מַיִם בְּשַׁבָּת וּבָאוּ בְּשַׁבָּת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָבְשׁוּ בְּשַׁבָּת לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דִּבְעַי מִינֵּיהּ דְּמָר וּפְשֵׁיט לִי דַּאֲסִיר.
בָּאוּ נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּהָוֵה לֵיהּ מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה בְּשַׁבָּת, וְתַנְיָא: כׇּל מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה בְּשַׁבָּת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בִּרְצוֹן — שְׁמָהּ מְחִיצָה.
וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִזְרוֹק, אֲבָל לְטַלְטֵל — לֹא.
כִּי אִיתְּמַר דְּרַב נַחְמָן — אַמֵּזִיד אִיתְּמַר.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַזּוֹרֵק לְבֵין פַּסֵּי הַבֵּירָאוֹת חַיָּיב. פְּשִׁיטָא, אִי לָאו מְחִיצָה הִיא — הֵיכִי מִשְׁתְּרֵי לֵיהּ לְמַלּאוֹת?!
לָא צְרִיכָא, דַּעֲבַד כְּעֵין פַּסֵּי בֵירָאוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְזָרַק לְתוֹכָהּ — חַיָּיב.
הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! אִי לָאו דִּבְעָלְמָא מְחִיצָה הִיא — גַּבֵּי בוֹר הֵיכִי מִשְׁתְּרֵי לֵיהּ לְטַלְטֹלֵי? לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּקָא בָּקְעִי בָּהּ רַבִּים.
וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דְּלָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא, הָא אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר חֲדָא זִימְנָא!
דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כֹּחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת.
אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא ׳כָּאן׳ — וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן ׳כָּאן׳ — וּסְבִירָא לֵיהּ.
וְלֵימָא הָא, וְלָא בָּעֵי הָךְ! חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר.
מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר וְכוּ׳. תְּנַן הָתָם: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה.
עמוד ב
וְכֵן בַּגַּת.
גַּבֵּי אָדָם — הָא אָמַר דְּבָעֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. גַּבֵּי פָּרָה — מִי בָּעִינַן לַהּ רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ אוֹ לָא?
כֹּל הֵיכָא דְּקָא נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּבָעֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִלְּגָיו. כִּי תִּבְּעֵי לָךְ — הֵיכָא דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ, מַאי?
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא הַפָּרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִבִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מַאי לָאו, דְּנָקֵיט לַהּ וְנָקֵיט מָנָא? לָא, דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ.
וְכִי נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: לֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן בְּשַׁבָּת לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ, אֲבָל מְמַלֵּא הוּא וְשׁוֹפֵךְ, וְהִיא שׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ!
הָא אִתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר אַבָּיֵי, הָכָא בְּאֵבוּס הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב אַרְבָּעָה, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין.
גְּזֵרָה דִּילְמָא חָזֵי לֵיהּ לְאֵבוּס דִּמְקַלְקַל וְאָתֵי לְתַקּוֹנֵיהּ, וְדָרֵא לֵיהּ לְדַוְולָא בַּהֲדֵיהּ, וְקָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי מִיחַיַּיב? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְפַנֶּה חֲפָצָיו מִזָּוִית לְזָוִית, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן וְהוֹצִיאָן — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקִירָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ.
אֶלָּא: זִמְנִין דִּמְתַקֵּן לֵיהּ וַהֲדַר מְעַיֵּיל לֵיהּ, וְקָא מְעַיֵּיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: גַּבֵּי אָדָם הָא קָאָמְרִינַן דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. גַּבֵּי פָרָה מִי סַגִּי לַהּ בְּרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ, אוֹ לָא?
הֵיכָא דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּסַגִּי לַהּ בְּרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ, אֶלָּא כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מַאי?
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָּרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִבִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מַאי לָאו דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ: לָא, דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ.
וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: לֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל מְמַלֵּא וְשׁוֹפֵךְ וְהִיא שׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ!
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּאֵבוּס הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב אַרְבָּעָה, וְרֹאשׁוֹ נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין, דְּזִמְנִין דְּחָזֵי לֵיהּ לְאֵבוּס דִּמְקַלְקַל וְאָתֵי לְתַקּוֹנֵיהּ, וְדָרֵי לֵיהּ לְדַוְולָא בַּהֲדֵיהּ, וְקָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי מִיחַיַּיב? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְפַנֶּה חֲפָצָיו מִזָּוִית לְזָוִית וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן וְהוֹצִיאָן — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקִירָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ!
אֶלָּא: זִמְנִין דִּמְתַקֵּן לֵיהּ וַהֲדַר מְעַיֵּיל לֵיהּ, וְקָא מְעַיֵּיל לֵיהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
תָּא שְׁמַע: גָּמָל שֶׁרֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ מִבִּפְנִים אוֹבְסִין אוֹתוֹ מִבִּפְנִים, וְהָא אִיבּוּס כְּמַאן דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ דָּמְיָא, וְקָא בָּעִינַן רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ!
אָמַר רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שָׁאנֵי גָּמָל, הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ אָרוֹךְ.
תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ בִּפְנִים אוֹבְסִין אוֹתָהּ מִבִּפְנִים. וְהָא אֵבוּס כְּמַאן דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ, וְקָא בָּעִינַן רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ! מַאי ׳בְּהֵמָה׳ נָמֵי דְּקָתָנֵי — גָּמָל.
וְהָתַנְיָא ׳בְּהֵמָה׳ וְהָתַנְיָא ׳גָּמָל׳!
מִידֵּי גַּבֵּי הֲדָדֵי תַּנְיָא?! תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר בְּגָמָל, הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ אָרוֹךְ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַדָּא: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לְעוֹלֵי רְגָלִים בִּלְבַד. וְהָתַנְיָא: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לְגַבֵּי בְהֵמָה בִּלְבַד! מַאי בְּהֵמָה — בֶּהֱמַת עוֹלֵי רְגָלִים. אֲבָל אָדָם