מסכת עירובין · דף ז
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא דְּלָא מַשְׁגַּח בְּבַת קוֹל.
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָכִי קָאָמַר: כׇּל הֵיכָא דְּמַשְׁכַּחַתְּ תְּרֵי תַּנָּאֵי וּתְרֵי אָמוֹרָאֵי דִּפְלִיגִי אַהֲדָדֵי כְּעֵין מַחֲלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל — לָא לֶיעְבַּד כִּי קוּלֵּיהּ דְּמָר וְכִי קוּלֵּיהּ דְּמָר, וְלָא כְּחוּמְרֵיהּ דְּמָר וְכִי חוּמְרֵיהּ דְּמָר. אֶלָּא, אוֹ כִּי קוּלֵּיהּ דְּמָר וּכְחוּמְרֵיהּ עָבֵיד, אוֹ כְּקוּלֵּיהּ דְּמָר וּכְחוּמְרֵיהּ עָבֵיד.
מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא!
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כּוּלֵּיהּ כְּרַב עַבְדוּהּ. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הֲלָכָה וְאֵין מוֹרִין כֵּן.
וּלְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב, דְּאָמַר: הֲלָכָה וּמוֹרִין כֵּן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
אָמַר רַב שֵׁיזְבִי: כִּי לָא עָבְדִינַן כְּחוּמְרֵי דְּבֵי תְרֵי — הֵיכָא דְּסָתְרִי אַהֲדָדֵי.
כְּגוֹן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת. דִּתְנַן: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת שֶׁחָסְרוּ — וְכַמָּה חֶסְרוֹן? בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חוּלְיָא אַחַת. וּבַגּוּלְגּוֹלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת.
וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וְכֵן לְעִנְיַן טְרֵיפָה.
אֲבָל הֵיכָא דְּלָא סָתְרִי אַהֲדָדֵי עָבְדִינַן.
וְהֵיכָא דְּסָתְרִי אַהֲדָדֵי לָא עָבְדִינַן?! מֵתִיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלִּיקֵּט אֶתְרוֹג בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, וְנָהַג בּוֹ שְׁנֵי עִישּׂוּרִין: אֶחָד כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְאֶחָד כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל?!
רַבִּי עֲקִיבָא גְּמָרֵיהּ אִיסְתַּפֵּיק לֵיהּ, וְלָא יְדַע אִי בֵּית הִלֵּל בְּחַד בִּשְׁבָט אֲמוּר, אִי בַּחֲמֵיסַר בִּשְׁבָט אֲמוּר, וַעֲבַד הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא.
יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַחֲלוֹקֶת בִּסְרַטְיָא מִכָּאן וּסְרַטְיָא מִכָּאן, וּפְלַטְיָא מִכָּאן וּפְלַטְיָא מִכָּאן.
אֲבָל סְרַטְיָא מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן, אוֹ בִּקְעָה מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן — עוֹשֶׂה צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּאן וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכָּאן.
הַשְׁתָּא סְרַטְיָא מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן, עוֹשֶׂה לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּאן וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכָּאן — בִּקְעָה מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן מִיבַּעְיָא?!
הָכִי קָאָמַר: סְרַטְיָא מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן — נַעֲשֶׂה כְּבִקְעָה מִכָּאן וּבִקְעָה מִכָּאן.
וּמְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אִם הָיָה מָבוֹי כָּלֶה לִרְחָבָה, אֵין צָרִיךְ כְּלוּם.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָא דְּרַב יְהוּדָה דִּשְׁמוּאֵל הִיא.
עמוד ב
דְּאִי דְּרַב — קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב בְּתַרְתֵּי: דְּאָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת וּמָבוֹי אָסוּר. וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה!
אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְּרָעֲוָתָא מָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה הֲוָה, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא אַצְרְכֵיהּ וְלָא מִידֵּי. וְאִי קַשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב — תֶּיהְוֵי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְלָא קַשְׁיָא מִידֵּי.
הַשְׁתָּא דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, וְאָמְרִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אַסְבְּרָא לָךְ, כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.
דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ בְּנֵי חָצֵר עִם בְּנֵי מָבוֹי, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.