תלמוד בבלי · סדר מועד · מסכת עירובין

מסכת עירובין · דף פב

760 מילים · כ-5 דק׳ קריאה · עם רש״י

גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית?! מָר סָבַר פְּלִיגִי, וּמָר סָבַר לָא פְּלִיגִי.

גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמַר רַבִּי יְהוּדָה ״אֵימָתַי״ וּ״בַמֶּה״ בְּמִשְׁנָתֵינוּ — אֵינוֹ אֶלָּא לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״אֵימָתַי״ לְפָרֵשׁ, וּ״בַמֶּה״ לַחֲלוֹק.

וְ״אֵימָתַי״ לְפָרֵשׁ הוּא? וְהָא תְּנַן: וְאֵלּוּ הֵן הַפְּסוּלִים: הַמְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וּמַלְוֶה בְּרִיבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אוּמָּנוּת אֶלָּא הִיא, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.

וְתָנֵי עֲלַהּ בְּבָרַיְיתָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁאֵין לוֹ אוּמָּנוּת אֶלָּא הִיא, וּבֵין שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוּמָּנוּת שֶׁלֹּא הִיא — הֲרֵי זֶה פָּסוּל.

הָהִיא דְּרַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן הִיא.

דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁאֵין נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה.

אַלְמָא כֵּיוָן דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי נָזִיר אִי לָא נָזִיר הוּא — לָא מְשַׁעְבֵּיד נַפְשֵׁיהּ. הָכָא נָמֵי: כֵּיוָן דְּלָא יָדַע אִי קָנֵי אִי לָא קָנֵי — לָא גָּמַר וּמַקְנֵה.

הַדְרָן עֲלָךְ חַלּוֹן

מַתְנִי׳ כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בִּתְחוּמִין? מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית, וְאוֹמֵר: הֲרֵי זֶה לְכׇל בְּנֵי עִירִי, לְכׇל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. וְכׇל שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם — מוּתָּר, מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ — אָסוּר. שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵין מְעָרְבִין אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: לְכׇל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה!

מַהוּ דְּתֵימָא: אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.

וְכֹל שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ אֵין בְּרֵירָה, דְּאִי יֵשׁ בְּרֵירָה — תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּמִבְּעוֹד יוֹם הֲוָה נִיחָא לֵיהּ!

אָמַר רַב אָשֵׁי: ״הוֹדִיעוּהוּ״ וְ״לֹא הוֹדִיעוּהוּ״ קָתָנֵי.

אָמַר רַב אַסִּי: קָטָן בֶּן שֵׁשׁ יוֹצֵא בְּעֵירוּב אִמּוֹ. מֵיתִיבִי: קָטָן שֶׁצָּרִיךְ לְאִמּוֹ — יוֹצֵא בְּעֵירוּב אִמּוֹ, וְשֶׁאֵין צָרִיךְ לְאִמּוֹ — אֵין יוֹצֵא בְּעֵירוּב אִמּוֹ.

וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי סוּכָּה כִּי הַאי גַוְונָא: קָטָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְאִמּוֹ — חַיָּיב בְּסוּכָּה.

וְהָוֵינַן בַּהּ: וְאֵיזֶהוּ קָטָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְאִמּוֹ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כׇּל שֶׁנִּפְנֶה וְאֵין אִמּוֹ מְקַנַּחְתּוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כׇּל שֶׁנֵּיעוֹר וְאֵינוֹ קוֹרֵא ״אִימָּא״. ״אִימָּא״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? גְּדוֹלִים, נָמֵי קָרוּ. אֶלָּא אֵימָא: כָּל שֶׁנֵּיעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא ״אִימָּא, אִימָּא״.

וְכַמָּה? כְּבַר אַרְבַּע, כְּבַר חָמֵשׁ.

עמוד ב

אָמַר רַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: כִּי קָאָמַר רַב אַסִּי — כְּגוֹן שֶׁעֵירַב עָלָיו אָבִיו לַצָּפוֹן וְאִמּוֹ לַדָּרוֹם, דַּאֲפִילּוּ בַּר שֵׁשׁ נָמֵי בְּצַוְותָּא דְאִמֵּיהּ נִיחָא לֵיהּ.

מֵיתִיבִי: קָטָן שֶׁצָּרִיךְ לְאִמּוֹ יוֹצֵא בְּעֵירוּב אִמּוֹ — עַד בֶּן שֵׁשׁ. תְּיוּבְתָּא דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בַּר רַב אִידִי תְּיוּבְתָּא.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב אַסִּי! אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: ״עַד״, וְעַד בַּכְּלָל.

לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי וְרֵישׁ לָקִישׁ! לָא קַשְׁיָא, הָא — דְּאִיתֵיהּ אֲבוּהִי בְּמָתָא, הָא — דְּלָא אִיתֵיהּ אֲבוּהִי בְּמָתָא.

תָּנוּ רַבָּנַן: מְעָרֵב אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, בֵּין לְדַעְתָּן בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעְתָּן. אֲבָל אֵינוֹ מְעָרֵב לֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, [וְלֹא] עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְלֹא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ אֶלָּא מִדַּעְתָּם.

תַּנְיָא אִידַּךְ: לֹא יְעָרֵב אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים, וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וְלֹא עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ אֶלָּא מִדַּעְתָּן. אֲבָל מְעָרֵב הוּא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים, וְעַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, בֵּין לְדַעְתָּן וּבֵין שֶׁלֹּא לְדַעְתָּן — מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ.

וְכוּלָּן שֶׁעֵירְבוּ וְעֵירַב עֲלֵיהֶם רַבָּן — יוֹצְאִין בְּשֶׁל רַבָּן, חוּץ מִן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה לִמְחוֹת.

אִשָּׁה מַאי שְׁנָא? אָמַר רַבָּה: אִשָּׁה וְכׇל דְּדָמֵי לַהּ.

אָמַר מָר: חוּץ מִן הָאִשָּׁה, מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה לִמְחוֹת. טַעְמָא דְּמַחַי, הָא סְתָמָא — נָפְקָא בִּדְבַעְלַהּ. הָא קָתָנֵי רֵישָׁא ״אֶלָּא מִדַּעְתָּם״. מַאי לָאו, דְּאָמְרִי: ״אִין״!

לָא: מַאי ״אֶלָּא מִדַּעְתָּם״ — דְּאִשְׁתִּיקוּ. לְאַפּוֹקֵי הֵיכָא דְּאָמְרִי: ״לָא״.

הָא: וְכוּלָּן שֶׁעֵירְבוּ וְעֵירַב עֲלֵיהֶן רַבָּן — יוֹצְאִין בְּשֶׁל רַבָּן, וּסְתָמָא הוּא, וְקָתָנֵי: חוּץ מִן הָאִשָּׁה דְּלָא נָפְקִי!

אָמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁעֵירְבוּ, אֵין לְךָ מִיחוּי גָּדוֹל מִזֶּה.

מַתְנִי׳ כַּמָּה הוּא שִׁיעוּרוֹ? מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. מְזוֹנוֹ לַחוֹל וְלֹא לַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לַשַּׁבָּת וְלֹא לַחוֹל, וְזֶה וָזֶה מִתְכַּוְּונִים לְהָקֵל.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מִכִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת לַכִּכָּר מִשָּׁלֹשׁ לַקַּב.

חֶצְיָיהּ, לַבַּיִת הַמְנוּגָּע. וַחֲצִי חֶצְיָיהּ, לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה.

גְּמָ׳ וְכַמָּה מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: תַּרְתֵּי רִיפָתָא אִיכָּרְיָיתָא. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: תַּרְתֵּי רִיפָתָא נְהַר פַּפָּיָתָא.

אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא: אֲבוּךְ כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ. אֲנָא נָמֵי כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ. דְּאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, קַשְׁיָא הָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: רַוְוחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחַ.

רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. תָּנָא: וּקְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶן לִהְיוֹת שָׁוִין. מִי דָּמֵי?! דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַרְבַּע סְעוֹדָתָא לְקַבָּא, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּשַׁע סְעוֹדָתָא לְקַבָּא!

אָמַר רַב חִסְדָּא: צֵא מֵהֶן שְׁלִישׁ לַחֶנְוָנִי.

וְאַכַּתִּי לְמָר תִּשְׁעָה. וּלְמָר שֵׁית!

[אֶלָּא כְּאִידַּךְ] דְּרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר: צֵא מֵהֶן מֶחֱצָה לַחֶנְוָנִי.

וְאַכַּתִּי: לְמָר תֵּשַׁע, וּלְמָר תַּמְנֵי! — הַיְינוּ דְּקָאָמַר ״וּקְרוֹבִים דִּבְרֵיהֶם לִהְיוֹת שָׁוִין״.

קַשְׁיָא דְּרַב חִסְדָּא אַדְּרַב חִסְדָּא! לָא קַשְׁיָא, הָא — דְּקָא יָהֵיב בַּעַל הַבַּיִת צִיבֵי. הָא — דְּלָא יָהֵיב בַּעַל הַבַּיִת צִיבֵי.

חֶצְיָיהּ לַבַּיִת הַמְנוּגָּע, וַחֲצִי חֶצְיָיהּ לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה.

עוד במסכת עירובין