תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נדרים

מסכת נדרים · דף פט

364 מילים · כ-2 דק׳ קריאה

נָדְרָה וְהִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל — מֵפֵר לָהּ. כֵּיצַד? אָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם וְנִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, הֶחְזִירָה בּוֹ בְּיוֹם — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיָּצְאָה לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

גְּמָ׳ תַּנְיָא: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה שֶׁאָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לִכְשֶׁאִנָּשֵׂא״ וְנִשֵּׂאת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָפֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וְסִימָנָא: יְלֵלִי. אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁאָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לִכְשֶׁאֶתְגָּרֵשׁ״ וְנִתְגָּרְשָׁה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָפֵר.

אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְגוֹ׳״, עַד שֶׁיְּהֵא נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ״, עַד שֶׁיְּהֵא אִיסּוּרֵי נֶדֶר בִּשְׁעַת אַלְמָנוּת וְגֵרוּשִׁין.

אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַתְנִיתִין תָּלְיָא נַפְשַׁהּ בְּיוֹמֵי, בָּרַיְיתָא תָּלְיָא נַפְשַׁהּ בְּנִישּׂוּאִין.

שָׁלְמוּ יוֹמֵי וְלָא נִתְגָּרְשָׁה, שָׁלְמוּ יוֹמֵי וְלָא מִיתְנַסְבָא.

״זֶה הַכְּלָל״ דְּקָתָנֵי גַּבֵּי ״נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה״ — לְאֵיתוֹיֵי הָלַךְ הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל אוֹ שֶׁהָלְכוּ שְׁלוּחֵי הָאָב עִם שְׁלוּחֵי הַבַּעַל, בְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, דְּאָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ.

״זֶה הַכְּלָל״ דְּקָתָנֵי גַּבֵּי ״וְאֵלּוּ נְדָרִים״, לְאֵיתוֹיֵי מָסַר הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל אוֹ שֶׁמָּסְרוּ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל, שֶׁאֵין הַבַּעַל מֵיפֵר בַּקּוֹדְמִין.

מַתְנִי׳ תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּימִין: בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה. נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה.

עמוד ב

נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה. בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָּגְרָה וּמֵת אָבִיהָ. נַעֲרָה שֶׁמֵּת אָבִיהָ וּמִשֶּׁמֵּת אָבִיהָ בָּגְרָה. בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים. נַעֲרָה בּוֹגֶרֶת וְאָבִיהָ קַיָּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְנִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה וְחָזְרָה אֶצְלוֹ — עֲדַיִין הִיא נַעֲרָה.

גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּימִין: בּוֹגֶרֶת, וִיתוֹמָה, וִיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב.

מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְאַבָּא וּלְאָבִיךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּיךָ״, ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְךָ אִם עוֹשָׂה אֲנִי עַל פִּי אַבָּא וְעַל פִּי אָבִיךָ״ — הֲרֵי זֶה יָפֵר.

גְּמָ׳ תַּנְיָא: ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֵית לְאַבָּא וּלְאָבִיךְ אִם אֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ״, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.

״נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים אִם מְשַׁמַּשְׁתֶּךָ״, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא יָפֵר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר.

הָהוּא גַּבְרָא דְּאִיתְּסַר הֲנָיָיתָא דְּעָלְמָא עֲלֵיהּ אִי נָסֵיב אִיתְּתָא כִּי לָא תָּנֵינָא הִילְכְתָא. רָהֵיט בְּגַפָּא וְתוּבַלְיָא וְלָא אִמְּצִי לְמִיתְנֵא. אֲתָא רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְשַׁבְּשֵׁיהּ וְאִינְּסִיב אִיתְּתָא,

עוד במסכת נדרים