מסכת נדרים · דף יח
וּתְיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא!
לָא, לְעוֹלָם ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי לְמָחָר״, וּמַאי ״עָלְתָה לוֹ״ — לְבַר מֵהָהוּא יוֹמָא יַתִּירָא. אִי נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל שְׁתֵּי נְזִירוּת בְּבַת אַחַת.
מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: ״נָזִיר לְהַזִּיר״ — מִכָּאן שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה שְׁבוּעָה חֲמוּרָה — אֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה, נְזִירוּת קַלָּה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: נָזִיר לְהַזִּיר, מִכָּאן שֶׁהַנְּזִירוּת חָלָה עַל הַנְּזִירוּת.
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר״, הָא קְרָא בָּעֲיָא?! אֶלָּא לָאו: דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם״ — וְקָתָנֵי נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת!
לָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שְׁתֵּי נְזִירוּת בְּבַת אַחַת.
וּמַאי חוּמְרָא דִּשְׁבוּעָה מִנֶּדֶר? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּחָיְילָא אֲפִילּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, נֶדֶר נָמֵי חָמוּר, שֶׁכֵּן חָל עַל הַמִּצְוָה כִּרְשׁוּת. אֶלָּא — מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ בִּשְׁבוּעָה: ״לֹא יְנַקֶּה״.
״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמַר רָבָא: אִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. מִמַּאי — מִדְּלָא קָתָנֵי ״אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת״, וְקָתָנֵי ״אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת״, רַוְוחָא הוּא דְּלֵית לַהּ. כִּי מִיתְּשִׁיל עַל חֲבֶירְתַּהּ — חָיְילָא.
לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: חִיּוּבָא הוּא דְּלֵיכָּא, הָא שְׁבוּעָה אִיכָּא. לְמַאי הִלְכְתָא? לְכִדְרָבָא. דְּאָמַר רָבָא: נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה תַּחְתֶּיהָ.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מִי שֶׁנָּדַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת וּמָנָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן וְנִשְׁאַל עָלֶיהָ — עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה.
כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שְׁתֵּי נְזִירוֹת בְּבַת אַחַת.
עמוד ב
מַתְנִי׳ סְתַם נְדָרִים לְהַחֲמִיר, וּפֵירוּשָׁם לְהָקֵל. כֵּיצַד? אָמַר ״הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ״ ״כְּיֵין נֶסֶךְ״, אִם בְּשֶׁל שְׁלָמִים נָדַר — אָסוּר.
אִם בְּשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר.
״הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם״, אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם — אָסוּר, וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר.
״הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר״, אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר — אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן, — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר.
״הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה״, אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר — אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה, בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, בַּגָּלִיל — מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתַם חֲרָמִים, בִּיהוּדָה — מוּתָּרִין, בַּגָּלִיל — אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.
גְּמָ׳ וְהָתְנַן: סְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל?
אָמַר רַבִּי זֵירָא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ חַיָּיתוֹ וּבְהֶמְתּוֹ — הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי.
מַאן דְּאָמַר מָמוֹנוֹ מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא, גּוּפֵיהּ נָמֵי מְעַיֵּיל. וּמַאן דְּאָמַר מָמוֹנוֹ לָא מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא, גּוּפֵיהּ (נָמֵי)