מסכת נדרים · דף ע
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, אֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לִמְחַר לָא מָצֵי מֵיפַר, דְּהָא קַיְּימֵיהּ לְנִדְרַיהּ הַיּוֹם, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי הַיּוֹם״, כִּי קָאָמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְמָחָר״, מֵהַיּוֹם קָאָמַר.
וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר אֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ הַיּוֹם — לִמְחַר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, אֲמַר לַהּ ״קַיָּים לִיכִי שָׁעָה״, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כְּמַאן דַּאֲמַר לַהּ ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא: הָא לָא אֲמַר לָהּ?
אִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָא אֲמַר לַהּ, מִיהוּ אֲמַר לַהּ, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּקִיְּימוֹ קִיְּימוֹ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּכוּלֵּיהּ יוֹמָא בַּר הֲקָמָה וּבַר הֲפָרָה הוּא, כִּי אָמַר ״מוּפָר לִיכִי לְאַחַר שָׁעָה״ מַהְנֵי?
תָּא שְׁמַע: ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. וְאַמַּאי? נֵימָא ״וַאֲנִי״ דְּאָמַר הוּא עַל נַפְשֵׁיהּ דְּהָוֵי נָזִיר, אֲבָל ״הֲרֵינִי נְזִירָה״ דִּילַהּ, דְּשָׁעָה אַחַת קַיְּימָא, לְאַחַר שָׁעָה אִי בָּעֵי — לֵיפַר, אַמַּאי אֵין יָכוֹל לְהָפֵר? לָאו מִשּׁוּם דְּכֵיוָן שֶׁקִּיְּימוֹ — קִיְּימוֹ? לָא, קָסָבַר: כֹּל ״וַאֲנִי״ — כְּמַאן דְּאָמַר ״קַיָּים לִיכִי לְעוֹלָם״ דָּמֵי.
מַתְנִי׳ מֵת הָאָב — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל — נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.
בְּדָבָר אַחֵר יִפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב: שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בִּבְגָר, וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בִּבְגָר.
גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא ״בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״.
מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב מְנָלַן? אָמַר רַבָּה: דְּאָמַר קְרָא ״וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ״ —
עמוד ב
מַקִּישׁ קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה לְקוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה. מָה קוֹדְמֵי הֲוָיָה רִאשׁוֹנָה — אָב מֵיפַר לְחוֹדֵיהּ, אַף קוֹדְמֵי הֲוָיָה שְׁנִיָּה — אָב מֵיפַר לְחוֹדֵיהּ.
אֵימָא הָנֵי מִילֵּי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס. אֲבָל בִּנְדָרִים שֶׁנִּרְאוּ לָאָרוּס — לָא מָצֵי מֵיפַר אָב!
אִי בִּנְדָרִים שֶׁלֹּא נִרְאוּ לָאָרוּס — מִ״בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ״ נָפְקָא.
בָּזֶה יִפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי?
אִילֵּימָא שֶׁקִּידְּשָׁהּ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, וּבָגְרָה. מִכְּדֵי מִיתָה מוֹצִיאָה, וּבַגְרוּת מוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב. מָה מִיתָה — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל, אַף בַּגְרוּת — לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל!
אֶלָּא שֶׁקִּידְּשָׁהּ כְּשֶׁהִיא בּוֹגֶרֶת — הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: הַבּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ?
הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ הַבּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּבוֹגֶרֶת לְמָה לִי שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ? בּוֹגֶרֶת בִּשְׁלֹשִׁים יוֹם סַגִּי לַהּ! תָּנֵי: בּוֹגֶרֶת, וְשֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכָא דַּוְקָא, וּבוֹגֶרֶת קָתָנֵי הָתָם מִשּׁוּם דְּבָעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן.
אִיבָּעֵית אֵימָא: בּוֹגֶרֶת דַּוְקָא. וְאַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא ״בָּזֶה״ — נָסֵיב סֵיפָא נָמֵי ״בָּזֶה״.