מסכת נדרים · דף כא
שְׁנֵיהֶם רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין.
גְּמָ׳ אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי אַמֵּי: אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַאן תְּנָא אַרְבָּעָה נְדָרִים — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה.
רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, מִי קָתָנֵי ״שְׁנֵיהֶן רָצוּ״? ״שְׁנֵיהֶן רוֹצִין״ קָתָנֵי.
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר לוֹ טְפֵי מִסֶּלַע, וְהַלָּה אֹמֵר בְּצִיר מִשֶּׁקֶל, נִדְרָא הָוֵי, אוֹ זֵרוּזִין הָוֵי?
אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ ״קֻוֽנָּם בֵּיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס״, ״טִיפַּת צוֹנֵן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת הֵימֶנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
וְאַמַּאי? וְהָא ״טִיפַּת צוֹנֵן״ קָאָמַר! אֶלָּא מִשְׁתַּעֵי אִינִישׁ הָכִי. הָכָא נָמֵי מִשְׁתַּעֵי אִינִישׁ הָכִי.
אֲמַר לֵיהּ:
עמוד ב
מִי דָּמֵי? גַּבֵּי צוֹנֵן, צַדִּיקִים אוֹמְרִים מְעַט וְעוֹשִׂין הַרְבֵּה —
הָכָא סְפֵיקָא הוּא, דִּלְמָא פָּחוֹת מִסֶּלַע וְיוֹתֵר עַל שֶׁקֶל קָאָמַר, וְזֵירוּזִין הָוֵי, אוֹ דִּלְמָא דַּוְקָא קָאָמַר, וְנִידְרָא הָוֵי. תִּבְּעֵי.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אַרְבָּעָה נְדָרִים הַלָּלוּ צְרִיכִין שְׁאֵלָה לְחָכָם. כִּי אַמְרִיתָא קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: תַּנָּא תָּנֵי ״אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ צְרִיכִין שְׁאֵלָה לְחָכָם?!
רַב יוֹסֵף מַתְנִי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּהַאי לִישָּׁנָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אֵין חָכָם רַשַּׁאי לְהַתִּיר אֶלָּא כְּעֵין אַרְבָּעָה נְדָרִים הַלָּלוּ. קָסָבַר אֵין פּוֹתְחִין בַּחֲרָטָה.
הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אָמַר לֵיהּ: לִבָּךְ עֲלָךְ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, וְשַׁרְיֵיהּ.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּפַיְּיסוּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִי נָדַרְתָּ? אֲמַר לֵיהּ: לֹא, וְהִתִּירוֹ.
תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: לֵב זֶה עָלֶיךָ? אִם אָמַר ״לָאו״ — מַתִּירִין אוֹתוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: אִילּוּ הָיוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּפַיְּיסוּךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מִי נָדַרְתָּ? אִם אָמַר ״לָאו״ — מַתִּירִין אוֹתוֹ.
(סִימָן: אַסִּי וְאֶלְעָזָר, יוֹחָנָן וְיַנַּאי).
הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי אֲמַר לֵיהּ: כְּדוּ תָּהֵית? אֲמַר לֵיהּ: לָא, וְשַׁרְיֵיהּ. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵית נָדוּר? אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ לָא מַרְגְּזִין לִי לָא בָּעֵינַן כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ: תְּהֵא כְּבָעֵית. הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַדַּרְתַּהּ לִבְרַתַּהּ, אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר לַהּ: אִילּוּ הֲוָה יָדְעַתְּ דְּאָמְרָן מְגֵירָתִיךְ עֲלַהּ דִּבְרַתִּךְ: