מסכת נדרים · דף יא

גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: מַאי ״לַחוּלִּין״ — לָא לְחוּלִּין לֶיהֱוֵי, אֶלָּא קׇרְבָּן.

מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי מֵאִיר — לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן — אֵינוֹ תְּנַאי.

אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם. מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה — רֵישָׁא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא!

כּוּלֵּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְהָכִי קָתָנֵי: שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם.

וְכִי אָמַר ״כִּירוּשָׁלַיִם״, לְרַבִּי יְהוּדָה מִי מִיתְּסַר? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם!

כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּתְרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה.

עמוד ב

תַּנְיָא: ״חוּלִּין״ ״הַחוּלִּין״ ״כְּחוּלִּין״, בֵּין ״שֶׁאוֹכַל לָךְ״ וּבֵין ״שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ״, — מוּתָּר. ״לַחוּלִּין שֶׁאוֹכַל לָךְ״ — אָסוּר. ״לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ״ — מוּתָּר.

רֵישָׁא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין.

אֵימָא סֵיפָא: ״לַחוּלִּין לֹא אוֹכַל לָךְ״ — מוּתָּר. וְהָתְנַן: ״לַקׇּרְבָּן לֹא אוֹכַל לָךְ״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. וְקַשְׁיָא לַן: הָא לֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין?

וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר: לְקׇרְבָּן יְהֵא, לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ. הָכָא נָמֵי הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא חוּלִּין לֶיהֱוֵי, לְפִיכָךְ לֹא אוֹכַל לָךְ!

הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא? סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא — דְּלֵית לֵיהּ מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵין, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא — בְּקׇרְבָּן.

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא דְאָמַר ״לַחוּלִּין״, וְהָא דְּאָמַר ״לָא לְחוּלִּין״, דְּמַשְׁמַע: לָא לֶיהֱוֵי חוּלִּין אֶלָּא כְּקׇרְבָּן.

״טָהוֹר״ וְ״טָמֵא״, ״נוֹתָר״ וּ״פִיגּוּל״ — אָסוּר. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים״, מַהוּ?

אִי דְּקָאָמַר בְּהָדֵין לִישָּׁנָא — בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס! אֶלָּא: כְּגוֹן דְּמַחֵית בְּשַׂר זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּמַחֵית דְּהֶיתֵּרָא גַּבֵּיהּ, וְאָמַר: ״זֶה כָּזֶה״, מַאי: בְּעִיקָּרוֹ קָא מַתְפֵּיס, אוֹ בְּהֶיתֵּרָא קָא מַתְפֵּיס?

אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: נוֹתָר וּפִיגּוּל.