תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת נדרים

מסכת נדרים · דף כח

420 מילים · כ-3 דק׳ קריאה

חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בִּשְׁבוּעָה.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בְּנֶדֶר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף יִפְתַּח לוֹ. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּמֶּה שֶׁהוּא מַדִּירוֹ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ.

כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: אֱמוֹר ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי״, וְאָמַר: ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוּתָּרִין.

גְּמָ׳ וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא?

אָמַר רַב חִינָּנָא אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמַר: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו.

שֶׁהֵן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ. הֵיכִי נָדַר? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: בְּאוֹמֵר ״יֵאָסְרוּ פֵּירוֹת הָעוֹלָם עָלַי אִם אֵינָן שֶׁל בֵּית הַמֶּלֶךְ״.

כֵּיוָן דְּאָמַר ״יֵאָסְרוּ״ — אִיתְּסַרוּ עֲלֵיהּ כׇּל פֵּירֵי עָלְמָא! בְּאוֹמֵר ״הַיּוֹם״. אִי דְּאָמַר ״הַיּוֹם״ לָא מְקַבֵּל מִינֵּיהּ מוֹכֵס!

בְּאוֹמֵר בְּלִבּוֹ ״הַיּוֹם״, וּמוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו סְתָם. וְאַף עַל גַּב דִּסְבִירָא לַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים — לְגַבֵּי אוֹנָסִין שָׁאנֵי.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּכֹּל כּוּ׳. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּמֶּה שֶׁהוּא מַדִּירוֹ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף בְּשֶׁאֵינוֹ מַדִּירוֹ. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי״, וְאָמַר ״קֻוֽנָּם אִשְׁתִּי וּבָנַי נֶהֱנִין לִי״. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת וּבָנָיו אֲסוּרִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוּתָּרִין.

אָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה. לְבֵית שַׁמַּאי בִּשְׁבוּעָה הוּא דְּלֹא יִפְתַּח לוֹ, הָא בְּנֶדֶר יִפְתַּח לוֹ. וְהָא תְּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִפְתַּח לוֹ בַּנֶּדֶר!

וְתוּ: מִיפְתָּח הוּא דְּלָא יִפְתַּח לוֹ בִּשְׁבוּעָה, הָא מִידָּר נָדַר בִּשְׁבוּעָה. וְהָתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בַּכֹּל נוֹדְרִין חוּץ מִבִּשְׁבוּעָה!

תַּנָּא מַתְנִיתִין בְּנֶדֶר, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית שַׁמַּאי. תַּנָּא בָּרַיְיתָא בִּשְׁבוּעָה, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּבֵית הִלֵּל.

רַב אָשֵׁי אָמַר, הָכִי קָתָנֵי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין שְׁאֵלָה בִּשְׁבוּעָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ שְׁאֵלָה בִּשְׁבוּעָה.

מַתְנִי׳ ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן אִם אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת״ — יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן. ״הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ״, ״טַלִּית זוֹ קׇרְבָּן עַד שֶׁתִּשָּׂרֵף״ —

עמוד ב

אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן.

גְּמָ׳ וְלִיתְנֵי ״קְדוֹשׁוֹת וְאֵין קְדוֹשׁוֹת״! אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא ״אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן״, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא ״יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן״.

הֵיכִי נָדַר? אָמַר אַמֵּימָר: בְּאוֹמֵר ״אִם אֵינָן נִקְצָצוֹת הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא נִקְצְצוּ. אִם כֵּן לְמָה לִי לְמֵימַר? פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא כְּגוֹן דְּאִיכָּא זִיקָא נְפִישָׁא.

וְהָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי טַלִּית, וְטַלִּית לִשְׂרֵיפָה קָיְימָא? [אִין] כְּגוֹן דְּאִיכָּא דְּלֵיקָה. הָכָא נָמֵי, דְּאִיכָּא זִיקָא נְפִישָׁא, וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּמַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ דְּלָא מִיתְנַצְלָן וּמִשּׁוּם הָכִי קָא נָדַר, קָא מַשְׁמַע לַן.

הֲרֵי נְטִיעוֹת הָאֵלּוּ קׇרְבָּן כּוּ׳. וּלְעוֹלָם? אָמַר בַּר פְּדָא: פְּדָאָן — חוֹזְרוֹת וְקוֹדְשׁוֹת, פְּדָאָן — חוֹזְרוֹת וְקוֹדְשׁוֹת, עַד שֶׁיִּקָּצְצוּ. נִקְצְצוּ — פּוֹדָן פַּעַם אַחַת וְדַיּוֹ. וְעוּלָּא אָמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּקְצְצוּ — שׁוּב אֵין פּוֹדָן.

עוד במסכת נדרים