האדרא זוטא · פרק לז

אִלֵּין שַׂעְרֵי לָא חַפְיָין עַל שִׂפְוָון, וְשִׂפְוָון כֻּלְּהוּ סוּמָקִין כְּוַורְדָא. דִּכְתִיב, (שיר השירים ה׳:י״ג) שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים. שִׂפְוָון מְרַחְשָׁן גְּבוּרָה, מְרַחְשָׁן חָכְמְתָא. בְּאִינּוּן שִׂפְוָון תַּלְיָין טַב וּבִישׁ, חַיֵּי וּמוֹתָא. מֵאִלֵּין שִׂפְוָון תַּלְיָין מָארֵיהוֹן דְּאַתְעָרוּתָא, דְּכַד מְרַחֲשִׁין אִלֵּין שִׂפְוָון, מִתְעָרִין כֹּלָּא לְמִגְזַר (מארי) דִּינָא, בְּכָל בָּתֵּי דִּינִין, (דמדוריהון בהון, ובגין כך) דְּאִקְרוּן עִירִין. דִּכְתִיב, (דניאל ד׳:י״ד) בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָּמָא וּבְמֵאמַר וְגוֹ'. (ובמימר קדישין שאלתא)

מַאי עִיר. בְּסִפְרָא דְּאַגַדְתָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (שמואל א כ״ח:ט״ז) וַיְהִי עָרֶךָ. דְּמִתְעֲרִין דִּינִין לְאִינּוּן דְּלָא אִתְרְחִימוּ לְעֵילָּא, בְּגִין כָּךְ מִתְעָרִין אִלֵּין דְּאִינּוּן מָארֵי דְּבָבוּ, (ס"א להו) (בכלהו) וְעִם כָּל דָּא בִּתְרֵי גְּוָונֵי בְּרַחֲמֵי וְדִינָא, וְעַל דָּא אִקְרוּן עִיר וְקַדִּישׁ דִּינָא וְרַחֲמֵי.

וּבְאִלֵּין שִׂפְוָון, אִתְחֲזֵי פּוּמָא כַּד אִתְפְּתַח. רוּחָא דְּנָפִיק מִן פּוּמָא, בֵּיהּ מִתְלַבְּשִּׁין כַּמָה אֶלֶף וְרִבְבָן. וְכַד אִתְפְּשַּׁט, מִתְלַבְּשִּׁין בֵּיהּ נְבִיאָן מְהֵימְנֵי. וְכֻלְּהוּ פֶּה יְיָ' אִקְרוּן. כַּד מִלִּין נָפְקִין מִן פּוּמָא, וּמִתְרַחֲשִׁין בְּשִׂפְוָון, מִתְנַהֲרִין לְכֻלְּהוּ תִּמְנֵי סָרֵי אַלְפִין עָלְמִין, עַד דְּמִתְקַטְּרִין כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, בְּתַמְנֵיסָר אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן.

וְכֹלָּא מְחַכָּאן לְפוּמָא דָּא, (בדא) בְּלִישָׁן מְמַלֵּל רַבְרְבָן בְּקִיטְרָא דְּטִיהֲרָא בְּעוּטְרָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שיר השירים ה׳:ט״ז) חִכּוֹ מַמְתַּקִּים, מַמְתַּקִּים וַדַּאי. מַאי חִכּוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (איוב ל״ד:ג׳) וְחֵיךְ יִטְעַם לֶאֱכוֹל. וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים, אֵשׁ וּמַיִם. אֶשָּׁא וּמַיָיא מִתְתַּקְנָן, (ס"א מתדבקין ויאן) יָאָן בְּצִיּיוּרוֹי, (בציורוי) דְּהָא גְּוָונֵי מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא.